תקופת הרוקורו
זוהי תקופת הביניים בין תקופת הבארוק לתקופה של המוזיקה הקלאסית .. מחצית המאה ה-18 . קומפוזיטורים רבים דוגמת פרגולזי וויולדי עוזבים את המוזיקה המורכבת ועוברים לכתוב מוזיקה יותר מלודית קליטה ונעימה לאוזן.
אם בתקופת הרנסנס ותחילת תקופת הבארוק הדגש הושם על המילה הכתובה הרי שבתקופה זו מתחיל סגנון מוזיקלי חדש המכונה רוקוקו –מושאל מן האמנות והמוזיקה בא לתאר את הסגנון הקישוטי (קופרן,רמו), מונח זה חל ביחוד על התקופה המוזיקלית של תחילת המאה ה-18 בתפר שבין תקופת הבארוק לתקופה הקלאסית..
זהו סגנון מוזיקלי קצר ימים אך בעל מימד חדש ..מימד הבורגנות בקרב עמי אירופה מתפתח מעמד הבורגנות מעמד אשר קם מן העם הפשוט במעמד זה כבר לא זורם דם כחול של אצולה ולא מן הכנסייה.. מדובר במעמד הבינוני של האדם הפשוט אשר הולך ומתפתח.. הם דורשים מוזיקה יותר קלילה ומשעשעת מוזיקה שאינה מחייבת את המאזין לכתת רגלו לכנסייה ובכלל מוזיקה שאינה קשורה יותר בהיבט הדתי או אף בהיבט הקולי.. מה שמתחיל לעניין את העם הבורגני זה הקישוטיות הצבעים הפאר וההדר אשר בולטים בכל האמנות כולל אומנות הקישוט במוזיקה.. ואכן הקישט והשמלץ מתחיל לתפוס את מקומו בכתיבת המוזיקה (המוזיקה הנכתבת הינה מהסוג של מתוק,זול,מזוייף,ומקושט יתר על המידה ( המחשה- מלחיה שעליה מצויירים שני אוהבים עם המון לבבות קטנים).. כך גם נשמעה המוזיקה בתקופה זו.. בפרופורציה ברור כי הצורה עדיפה על התוכן.. (איך המוזיקה נשמעת או איך היא מתקבלת ומקובלת ע"י הקהל השומע זה החשוב ולא התוכן או האיכות המוזיקלית.. ) למעשה ניתן לומר כי תקופת הרוקוקו- הוא שיא ההקצנה של הבארוק.
המוזיקה הנכתבת אינה עוד מוזיקה שמתעסקת בבעיות החיים ..מדובר בצורך בהנאה מיידית עכשוית כדי לעורר את הריגוש ולא את הרגש .. וכאן מתחילה תקופת המסחור באמנות.. מסחור זה בא לידי ביטוי בכתיבת מלודיות פשוטות ובמספר כפול של צלילים לקישוט המלודיה.. הקומפוזיטור המומוחה הראשון בנושא זה הנו הצרפתי ג'ון פיליפ רמו (שמענו קטע מתוך סוויטת קורנט –ריקוד צרפתי). בסגנון המוזיקה ש-רמו כותב אין אידיאל מדובר במוזיקה שטחית אשר אמורה להגיע ישירות לריגוש המיידי ותו לא .. (התוים של רמו כל ך מצועצעים שקה כלל לראות את הצבע הלבן של הדף ..כל הדף כמעט שחור כולו מרב קישוטי תוים בחלקי 64 32 16 וכו.) צעצוע זה אף מתהטא בבתי המגורים הציורים והלבוש של העם הבורגני (המסגרת יותר חשובה מהציור).. לואי ה-14 היה משיאי חשיבות הצורה (דוגמת ארמונות ורסיי) הוא שכר קומפוזיטורים שידעו להלחין עבורו את המוזיקה כבקשתו (כמו גרנד מוטט –הצרפתי הידוע)..
אחד המשברים במעבר מתקופת לבארוק לתקופת הרוקוקו הוא משבר המילה המילה הולכת וננטשת המילה מאבדת מעליונותה ומפנה מקום למלודיה לצורה ולמוזיקה אשר מכילה רק כלים מוזיקליים.. המשבר הגדול ביותר הנו משבר הכנסייה הטקסטים של הכנסייה ( אשר בהכרח אינם שמחים ונטו לכיוון האמוציונלי לכיוון הסבל ובקשת הרחמים) אינם מולחנים עוד .. קומפוזיטורים אשר בכל זאת לקחו על עצמם להלחין מוזיקה לטקס דתי .. ההלחנה כבר אינה מתייחסת לתוכן המילה.. דוגמת ההלחנה של פרגולזי של סטאבט מאטר.. (הצורה המוזיקלית אינה מתאימה לתוכן מילות השיר).. תקופה זו מצטיירת כתקופת הג'נק המוזיקלי – מוזיקה ללא השראה אך עם יכולות טכניות להגיע ללב המאזין בכל מקרה גם אם זה על חשבון האיכות המוזיקלית הקלאסית... קומפוזיטורים נגנים וזמרים אמורים להיות יותר וירטואוזים כדי לספק את תאבונו של העם.. המוזיקה הדתית יוצאת מהכנסייה ועוברת לאולמות שברבות הימים יהיו אולמות הקונצרטים של ימינו .. התקופה הבורגנית רוצה לשמוע את המוזיקה הכנסייתית אך כבר לא כמו בעבר, המעמד הבורגני בוחל באפשרות ללכת לקפוא בכנסייה ובחוסר הנוחות ומעדיף לשמוע את המוזיקה באולמות יותר חמימים ונעימים.. ביקוש זה גרם לצורך לכתוב מוזיקה של מיסה לבורגנים .. דוגמת המיסה ברביס של סקרלטי (במיסה זו ניתן לשמוע כיצד מבקשים רחמים מאלוהי שמיים בהלחנה שאינה מתאימה כלל ללטורגיה של המיסה)... הרעיון הוא לכתוב מוזיקה שהקהל יאהב ללא כל הקשר למילה.
