מפתח זה משמש למעשה כהגדרת תיווי לצלילים המיועדים לנגינה בדרך כלל, השימוש הרב נעשה בשניים מתוך חמשת המפתחות : מפתח דו אלט, ומפתח דו טנור.
צורת החץ אשר מופיעה במפתח היא אשר מורה על הקו השייך לצליל דו.
המפתח הנו למעשה צליל מסויים בפני עצמו ובהתאם לגובה צליל זה נקבעים גובה ושמות הצלילים האחרים שמעליו או מתחתיו.
מפתח דו ניתן למקם על כל אחד מחמשת הקוים של המחמושת.
לתשומת לב:
• התו אשר ימוקם על הקו השלישי במפתח דו אלט יכונה צליל דו אלט והוא שייך לאוקטבה הראשונה, ואילו התו אשר ימוקם על הקו השני העליון במפתח דו טנור יכונה צליל דו טנור. והוא שייך לאוקטבה ראשונה.
• בעקרון ניתן למקם את מפתח דו על כל אחד מחמשת הקוים . ולכן, בכל פעם שימוקם מפתח דו על אחד מחמשת הקוים הרי שכל אחד מהם יכונה צליל דו.
• לא ניתן למקם את מפתח דו על הבינות.
• לא ניתן להניח שתי מפתחות שונים ע"ג אותה מחמושת.
במוזיקה, מפתח דו משמש לצורך ניגון על כלים מוזיקליים בלבד, במפתח דו קיימים 5 סוגי מפתחות. כל מפתח יכול להיות ממוקם על כל אחד מתוך 5 קווי המָחְמוֹשֶת.
לא תמיד התו בחמשה הוא אותו התו לכל כלי הנגינה: לדוגמה, אם ייתבקשו נגן צ'לו ונגן קונטרבס לנגן מאותה החמשה את אותו התו, ינגן נגן הקונטרבס את הצליל באוקטבה אחת נמוך יותר מהתו שינגן הצ'לו, למרות שזהו אותו מפתח בדיוק, זאת כדי להקל על הנגן.
יש כלים כגון חצוצרה, או קלרינט המנגנים בטרנספוזיציה, כלומר שהתו דו שלהם הוא התו סי במול של נגן הפסנתר. לכלי אחד יכולות להיות כמה סוגים ולכל אחד טרנספוזיציה שונה, למשל קיימת חצוצרה בסי במול (כלומר כל דו של חצוצרה שווה סי במול של פסנתר), וחצוצרה בדו. קיים גם קלרינט בסי במול, בלה, ובמי במול. על המעבד המוזיקלי לבחור את הכלי בהתאם, בטרנספוזיציה המתאימה לסולם של היצירה, כדי שיהיה נוח לנגן לנגן את התווים, למשל על מנת להשיג את התו דו - על נגן הקלרינט בסי במול לנגן את התו רה, ועל נגן הקלרינט בלה לנגן מי במול. בשל כך, על המעבד לשלוט בקריאה וכתיבת תווים לכלי זה כדי לכתוב את התווים הנכונים.
במוזיקה הארופאית מפתח דו הנו בשימוש רחב ובמיוחד לכלי מוזיקה בעלי מנעד גבוה הנפוצים שבהם הינם מפתח דו אלט ומפתח דו טנור (כמובן שניתן למקם את מפתח דו על כל אחד מ-5 קוי המחמושת.
המשך צפייה מהנה!
<<< חזרה לדף קודם המשך בעמוד הבא >>>
