שמות הצלילים שאנו מכירים היום הומצאו לראשונה ע"י נזיר איטלקי בשם גואידו ד'ארצו (990-1033)
שהשתמש במילים הלטיניות של המזמור ליוהנס הקדוש על מנת לקבוע את שמות הצלילים.
Psallam tibi servi cunctis abolere peccatum et mirabilia Labia tua, Johannes
מילות השיר מספרות בלטינית:
"המשרתים ישירו בפניך על נפלאות מעשיך ומחקו כל חטאת מעל שפתותיך, יוהנס" ...
הצליל דו - במקור היה ut quent laxis ברבות הימים שונה ל-Do מהמילה Domine (אלוהים)
הצליל רה - קיבל את שמו מן ההברות הראשונות במשפט Resonare fibris
הצליל מי - קיבל את שמו מן ההברהות הראשונות במשפט Mira gestorum
הצליל פה - קיבל את שמו מן ההברות הראשונות במשפט Famuli tuorum
הצליל סול - קיבל את שמו מן ההברות הראשונות במשפט Solve polutti
הצליל לה - קיבל את שמו מן ההברות הראשונות במשפט Labii reatum
הצליל סי - במקור היה iohanes sancte ברבות הימים שונה ל- Si
מהמילה אשר בתחילת המשפט (נעשה בדברו) Sicut locutus est
להלן התווים שמהם נלקחו שמות הצלילים:
גבהי הצלילים
שבע המוזות של האי לסבוס יוון הן: ניילו, טריטונה, אזופו, הפטפורה, אכלואיס, טיפופלו, רודיה.
על פי המסורת היוונית, שבע המוזות של לסבוב המציאו את הסולם המוזיקלי בעל שבע-הצלילים, המבוסס על השירה הקדומה של אפסוס .
הכוונה לשבעה גבהי צלילים שונים שאינם בהכרח במרווח של רבעי טונים חצאי טונים או טונים שלמים או במרווחי התדר המוכרים לנו כיום. ....אין מדובר במרווח טונלי ואו במרווח מיקרוטונלי. פשוט כל אחת מהמוזות היתה שרה צליל גבוה יותר מחברתה...
רעיון זה של 7 גבהי צלילים שונים נשמר עד עצם היום הזה .. דו,רה,מי,פה,סול,לה,סי. אך בגבהי צלילים מתמטיים מדוייקים. (ראה הסבר בדבר - תדר מוזיקלי)
זיהוי שמות הצלילים
הוועדה הבינלאומית למוזיקה קבעה בשנת 1875 באופן שרירותי את שמות הצלילים האוניברסלים בזיהוי האותיות הלטניות על פי השיטה :
הצליל לה סומן באות A
הצליל סי סומן באות B
הצליל דו סומן באות C
הצליל רה סומן באות D
הצליל מי סומן באות E
הצליל פה סומן באות F
הצליל סול סומן באות G
הסימן דיאז סומן בסימן #
הסימן במול סומן בסימן b
המשך צפייה מהנה!
<<< חזרה לדף קודם המשך בעמוד הבא >>>
