השיר דן בשלושה נושאים עיקריים: כתיבת המלל, כתיבת הלחן, ובחירת המבצע.
1. כתיבת המלל
מילים- כדוגמאות: נתן אלתרמן, אהוד מנור, נעמי שמר וכדומה..
לא קל לכתוב, ובכלל קשה יותר לחבר מילים של שיר.. ניתן להיווכח על פי כמות הכותבים הקיימים כיום
בארץ. כמה כותבים טובים אנו מכירים כיום? כמות אפסית .. כמה תלמידים התנסו בכתיבת שירים? גם
היא כמות אפסית.. אי אפשר ללמד אנשים לכתוב, אך ניתן ללמד אנשים להתחבר לעצמם..
מה זה כתיבת תמליל? ומדוע אנו מתקשים לכתוב מלל סביר? ואיך אנו הקוראים מתחברים למלל מסויים
ממה נובעת התחברות זו? לכתוב זה להתחבר לעצמך, (זהו שריר שאנחנו עוד נתאמן עליו)..
כתיבת המלל כעבודה קבוצתית עדיפה. לומדים טוב יותר כאשר מדברים על שיר שכתב מישהו אחר.
הפידבק אשר נותנת הקבוצה לשיר תמיד עדיפה על פני אדם בודד או אף על פני הכותב עצמו..
על מנת לכתוב מילים באיכות טובה לשיר, אנו חייבים להתייחס למספר גורמים עיקריים:
בכתיבה של שיר אנו חייבים לנתק את הראש "כשהראש עובד הלב לא עובד" באותו רגע נותק הרגש..
כתיבה של שיר חייבת להיות כתיבה עם מלל קצר של 2-3 בתים ופזמון חוזר.
הכתיבה צריכה לכלול: מלל בחרוזים, מלל המביע רגשות, מלל אשר בנוי במבנה מוזיקלי בית ופזמון, מלל
אשר מביע סיפור קצר, מלל אשר מביע מהלך על מקום, זמן, מדובר במשהו או במשהי או בשניהם, יש בו
למה? יש בו כמה? יש בו איפה ומתי? בסיפור יש סגנון, משקל, מלל מתומצת הכולל: התחלה, אמצע, וסוף..
מזה שיר? אנו מבחינים בשפה האנגלית בין פזמון Song- לבין שיר - Poem, הכוונה כאן כאשר אנו מדברים
על שיר הכוונה היא למונח Song – פזמון.
בהגדרה שלנו שיר- כולל פזמון ולחן (מלודיה) ללא עיבוד מוזיקלי.
שיר- הוא טקסט קצר בעיקרון בעל מבנה, קצב, סגנון, ניגון, חריזה, בתים, משקל וסיפור שיש בו התחלה
אמצע וסוף.. "מקסימום סיפור במינימום מילים" ( כ-3 דקות)..
ניתנה דוגמא על מלל נכון: "אני רוכב, לא יתפסוני חי"
בדוגמא זו אנו רואים: – מצביע על מי שהוא.
רוכב – מתאר פעולה, פעילות, תזוזה, קצב, תחושה, נוף, שטח...
לא יתפסוני חי – לא יעצרו אותי, אני בורח, בעל רצון חזק, רק מת יתפסוני, בעל רגש.
ניתנה דוגמא נוספת על מלל פרסומי: "אין לנו איביזה, כי אין הרבה בויזה"
משפט קצר וקולע אשר אומר רבות על העם הישראלי..
אם אני מגיע עם משהו מצחיק ולא הצחיק.. לא עשיתי כלום בעבודת הפרסום..
אני חייב להעיר את השומע בזמן קצר , זהו המתכון הנכון..
איביזה– אי נופש מפורסם בספרד..
אין הרבה בויזה– מצב כלכלי חברתי המושרש בארץ למרות שהאוכלסיה הישראלית הינה מן העשירות בעולם ,
אך הישראלי תמיד מתלונן שאין לו... וזה אייקון פרסומי שעובד טוב על הישראלים..
ניתנה דוגמא של כתיבה לא נכונה- "נפגש, נתראה, לב אוהב, אינו טועה"...
המשפט עמום ואינו ברור- האם מדובר בשתי דמויות? מי הן הדמויות? אופי הקירבה? זוג אוהבים? אם
ובנה? האם מדובר באהבה? בפרידה? בחזרה שלאחר הפרידה? האם מדובר בחלום? האם מדובר ברגש
או בקביעת עובדה.. משפט סתום ועמום שאינו אומר כלום .. כך לא כותבים..
כאשר כותבים חייבת להיות אינפורמציה.. "זמן מוגבל להעיר את השומע"- אם השומע צריך להשקיע זמן
כדי להבין מה שהוא שומע הרי שאבדנו אותו זה מכבר.. "הפסדנו את הפואנטה"
דוגמא של סיפור אישי: על של בת על מות האימא .. יום לפני מותה ניסתי לעשות לה תספורת ומשום מה
מכונת התספורת פשוט גלשה והקריחה מקום בראשה של האם, כאשר האם נפטרה נושא זה הטריד אותי
קשות מעצם זה שהאם נפתרה עם החלק הקרח בראשה... אך כאשר פגשתי ידיד אשר סיפר לי שהשיער
ממשיך לצמוח למרות המות, הבת פרצה בבכי תנחומים רב..
זהו סיפור שקשה לשכוח... אך סיפור זה אינו קשור בנושא המוזיקלי הכרוך בכתיבת שיר שהרי מדובר
בכתיבת שיר ללחן של בערך 3 דקות וכאן מדובר בפואמה שמתאימה יותר לזאנר האופראי.. .
2. כתיבת הלחן
מה זה לכתוב לחן? מהיכן המנגינה נובעת? איך בכלל מתחילים לכתוב לחן? ובכלל מהו לחן? ואיך אני
כמלחין יודע איזה לחן אוהב אזרח ישראלי?
מלחינים - כדוגמאות: סשה ארגוב, דוד זהבי , נורית הירש, צבי אבני, , מתי כספי, שלום חנוך , שמואל
קראוס, מישה סגל וכדומה.. ( מדובר בכתיבת לחן למילים ללא עיבוד כל-שהוא לא למקהלה ולא
לכלים מוזיקליים)..
לא קל להלחין, ובכלל קשה יותר להלחין למילים קיימות..
ניתן להיווכח על פי כמות המלחינים הטובים הקיימים כיום בארץ. כמה כמלחינים טובים אנו מכירים כיום?
כמעט כמות אפסית ..
מה זה כתיבת לחן? ומדוע אנו מתקשים לכתוב לחן? ומהו הגורם הבלעדי בכתיבת לחן אשר גורם ליצירה
שלנו להישמע לעד, מהו אותו גורם בלחן אשר מאפשר לחזור ולשומע את אותו לחן שוב ושוב? ואיך
אנו השומעים מתחברים ללחן מסויים ממה נובעת התחברות זו? מהו הגורם לכך שהשיר הופך לשיר
פופולרי להיט ומה גורם לפופולריות זו?!
על מנת לכתוב לחן באיכות טובה על המלחין לדעת את כל הנושא הקשור בתיאוריה מוזיקלית על בוריה.
הלחן לשיר חייב להיות קצר בערך כ- 3 דקות מעבר לזה אין סבלנות לשומע וברוב המקרים השומע מעביר
תחנה ברדיו (אלא אם מראש הוא התכוון לשמוע יצירה קלאסית ארוכה, אופרה או שיר ארוך במיוחד כמו
השיר אנטה עומרי- של הזמרת הערביה - אום כולתום).
כתיבת הלחן צריכה להתחשב באוירת המילים: האם מדובר ב- שיר עצוב, שיר שמח, שיר לכת וכדומה..
ובכלל איך אני יודעים לכתוב לחן עצוב או לחן שמח לחן עם תקווה או לחן של תבוסה וכדומה..
3. בחירת המבצע/ת
בחירת המבצע- כדוגמאות: אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין ועוד.. כמה מבצעים טובים אנו מכירים אולי עשרות...
יתכן שעשינו עבודה נהדרת בכתיבת המילים, ועבודה יותר נהדרת בכתיבת הלחן, אך בחרנו בביצוע השיר
בזמר או זמרת גרועים, הרי שבעצם בחירה זו, כל העבודה שעשינו ירדה לטמיון וקשה מאוד לתקנה
מאוחר יותר..
3.4 על מנת להכין שיר יש להסתפק בהתחלה ב- 10 מילים אשר יכילו:
מי הם הדמויות
הסיפור
התחלה, אמצע, סוף
מערכת היחסים בין הדמויות.
דוגמא קלאסית איך ניתן לכתוב שיר ב-שלוש מילים אשר אומרות כה רבות...
"ניצחת איתי הכל" : ניצחת איתי - הניצחון של שנינו, אני ואת, אהבה, קירבה, בעיות- צריך לנצח אותך,
הבעיות אצל הגבר, בעיות חיצוניות ופנימיות... בין המילה איתי- הכל אנו פוגשים את הגברת ,אותה גברת
אשר כמעט נשברת, אך נשארת למענו, מדובר במערכת יחסים ארוכה, מדובר במאבק כח של עוצמה ושליטה..
דוגמא נוספת (שלום חנוך)
לא יודע - אני
איך לומר לך – את
מילים לא אומרות מאום- מילים ללא משמעות
אני סתם בחור ששר לך- אני שאת לא מכירה
דוגמא נוספת אביב גפן
עונות- "איך שלכת אהבה נופלת על אדמת חיינו" (משפט גאוני אשר אומר כל כך הרבה).. מתוך השיר :"עכשיו מעונן"- במקום די מגעיל שנקרא לו הבית ההורים נפרדים שיהיה יותר טוב אבל הבית שלי הוא נמצא בין רחוב לרחוב
מתוך השיר: לבכות לך -
בית א- אני הולך לבכות לך היה חזק למעלה
געגוע
כמו דלתות שנפתחות בלילה פזמון- לנצח אחי אזכור אותך תמיד
וניפגש בסוף, אתה יודע
ויש לי חברים אבל גם הם כבים
אל מול אורך המשגע בית ב'- כשעצובים הולכים לים,
לכן הים מלוח
וזה עצוב שלהחזיר ציוד ,
אפשר לא געגוע פזמון- לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע
4. אופן כתיבת השיר 4.1הצגה ודיון בשיעורי הבית
התלמידים הכינו שירים קצרים עד 10 מילים שבחלק מהם דנה הכיתה. עצם הדיון בשיר שמשהו אחר
כותב מאפשר את ההבנה מה הכוונה בכתיבת שיר.. עם הקמתה של קבוצת ה-ווטאפ הכיתתית: תהפכו
להיות קשובים לשירים מסובכים, אשר יפול לכם האסימון לגביו, מה השיר הזה עושה לי ? ו"באם השיר חרא
אז מדוע הוא חרא"... ומתי אתם מעבירים את הרדיו? מדוע המילים עובדות עלי? מדוע המילים תפסו
אתכם? מדוע אותם שלוש מילים בשיר תפסו את כל הכיתה." אל תהיו מקשיבים פסיביים, אלא
מקשיבים אקטיבים"..
4.2 מדוע זה עובד?
מה צריך לעשות כדי ששיר יגיע לקהל הקורא או השומע?
מה עובד ומה לא עובד – נובע מהקונפליקט
דוגמא טובה- "ידעת לנצח הכל במילים , אבל הרגעים ששתקת היו החזקים ביותר"..
4.3 מהו המבדיל בין שיר טוב לשיר רע?
מדוע יש לנו שיר שאליו מתחבר הקהל שיר בלתי נשכח ולעומתו שיר שהיינו מעדיפים שלא לקרא או לשמוע.
"יש להביע מקסימום התרחשות במינימום של טקסט" .. מקסימום של רוחב יריעה על משהו שקורה לו או
לה.. מערכת יחסים בין הדמויות והחשוב מכל זה הקונפליקט.. כי ללא הקונפליקט זה פשוט משעמם. ראיתי מבוכי אש.. ודמיינתי חומות של תקוה.. ואת היית שם..
מעניין- אך מילים אלו נכתבו על ידי תלמיד בעל ראייה מוגבלת..
ראיתי מבוכי אש- מעולם הסרטים , סרטי החלל למינהם..מתפאורה מאוד חזקה.מבוך משהו שמסתבך,
מקום מסוכן שקשה לצאת ממנו.. דימוי מעולם הפנטזיה..
ודמיינתי חומות של תקוה- ביטוי אשר לקוח מעולם הסרטים (חומות של תקוה-, אולי, אך משהו מפריע ..)
ואת היית שם- היא- משנה את כל התמונה.. נשתמש בעולמות המוכרים לנו.. לולה סוף זה, הכל היה משהו
כללי.. ולא ממוקד. ניתן לראות זאת בעוד זוית נוספת- האם היא שם באופן חיובי, תקוה ? או ואת היית שם
באופן השלילי – גורמת למבוך, גורמת לחומות וכו.. ואת היית שם מספר שעד אז אף אחת לא היתה.. ואם
לא היתה היא שם הכל לא היה מעניין..רק הגעתה של הגברת משנה את כל התמונה.. כמה חשוב שתהיה
דמות בסיפור כי ללא הדמות זה בכלל לא מעניין.. וכיצד מימד אחד הופך לשני מימדים..
מתי שיר אהבה יכול להיות שיר טוב- כאשר יש בו קונפליקט דוגמא – ניצחת איתי הכל... (אמיר בניון)
אנו חייבים לדעת ולהרגיש מתי שיר עובד.. ומה שכתבתי הנו בכיוון הנכון.. אותנו לא מעניין מה זה טוב ומה
זה רע- שהמאזין יחליט.. "פשוט אי אפשר להתווכח עם מה שעובד"..
4.4 קלישאה בכתיבה קלישאה- .. כל כך שמיש עד שהוא מאבד את ערכו.. את המשמעות שלו.. זהו ביטוי שבו משתמשים בו שוב
ושוב , אהובתי, אני חולם עלייך, טלפני, צלצלי, את הנשמה שלי, אני אוהב אותך כל כך, וכדומה.. זה
נדוש משעמם לא אומר כלום וגם לא מביע כלום. אך מעניין שהקלישאה שהשיר דן באבא או באימא עדיין
עובדת ותופסת. כי כל אחד מתחבר למושג אבא (שלומי שבת) , אמא – (דודו אהרון) וכו.. המושג ..
בכתיבת שיר אני צריך לדאוג שמימד אחד אשר הופך לשני ממדי עומק.. עובדה! אך לא ניתן להתווכח עם
מה שעובד.. השיר חייב להיות שיר שאינו סובל מעודף משקל.. כי ברגע שחדים חידה ואיש לא יודע במה
המדובר – זה לא מוכר כלום.. כאשר המאזין עסוק בלהבין מה שכתבת.. אבדת אותו זה מזמן.. "אם הראש
עובד- הלב לא עובד"...
המוזיקה זורמת בנשמתינו כגלגל הצלה... תהיו קשובים למילים: , "לא היה כלום, כי אין כלום"..
במשפט זה כבר טמון הכל.. בכל משפט שבו יש לנו גלגל הצלה, בטוח שיש לנו גם מי שטובע.. אחרת לשם
מה גלגל ההצלה? אין עשן בלי אש..
4.5רציונליזציה בכתיבה
רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, המטרה אינה נקבעת בהכרח באופן מושכל,
אולם המבחן הרציונלי בודק אם הפעולה שננקטה מקדמת את אותה מטרה או לא.
בבואנו לכתוב שיר אנו חייבים לנקוט בפעולה רציונלית – באם כתבתי שיר ולא השגתי את מטרת כתיבת
השיר ..הרי שלא עשיתי כלום.. כי ברגע שנשבר לנו הלב אנו מפעילים עליו רזולינציה של הראש ובאותו
רגע אבדנו את השיר.. ברגע שנשבר הלב דוחפים חזק לכיוון הלב, הראש כבר לא עובד...איך בונים עולם
שלם ממשפט כה פשוט אשר אמר והשפיע רבות בתקופה שהוא נכתב..
שלום חנוך במילים "משיח לא בא" – משיג שתי מטרות : האחת לכתוב מילים אשר מייחדים את
תקופת השחיתות בארץ , ובמקביל להשרות שכביכול מדובר במלל אנטי דתי..
"יושבים שעות מחכים שמשיח יבוא.. משיח איש מפתח ידו בכל ויד כל בו" ...
"משיח לא בא משיח גם לא מטלפן"...
4.6 שיטת החריזה בשיר
מדוע צריך לחרוז? ( זוהי השאיפה לשלמות) ישנם חריזות טובות אך ישנן גם חריזות גרועות (אין חובה
בכתיבת חרוז לשיר) אנחנו לא עוסקים ביופי אלא במה שעובד ובמה שלא עובד.. איך לתאר מערכת יחסים
לתאר משהו שיש בו אחיזה, ההחלטה להתמודד עם משהו.. לדוגמא –
שיר עם חריזה
לוקח ושם בכיס
מחייך בנימוס
אני לא הייתי מכניס
והוא איזה טיפוס...
שיר ללא חריזה
זה נכון בעיקר בזמן האחרון
אני נראה שונה
אני פוחד מהמוות
ויישן כל הזמן
4.7פתיחה של שיר
פתיחה של שיר חייבת להיות בפורמט קצר זהה לתרגיל של 10 המילים.. בין 2.3-3-6 דקות , סיפור שיש
בו התחלה אמצע וסוף, צריך להבין מה קורה, למי זה קורה, מתי איפה ולמה.. חייבים בזמן קצר להגיע
למצב "שמנגנון ההגנה נסדק".., וזה הכל מעבר לכך זה ישעמם את הקורא או השומע. התפקיד של
הפתיחה לייצור מתח או סקרנות... לדוגמא-
"בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון, למסיבת פורים" ... למרות שיש כאן רק 7 מילים , אנו יכולים להבחין ב:
זמן, גיל, מקום, סיפור, מצב, ובמיוחד שבחלום הכל יכול לקרות....
4.8 אקספוזיציה - הצגה של הדברים
בפתיחה של שיר יש להגיש מקסימום אינפורמציה: על הדמות, מקום, מערכת יחסים, מצב, העולם
שבתוכו מתרחש השיר. השיר חייב להיות מתומצת: יש לנו מעט זמן ומעט מילים כדי לספר את הסיפור
ולעורר התעניינות והקשבה אצל הקורא/השומע. "מקסימום רוחב יריעה במינימום מילים"..יש לשים לב-
כי ההומור עובד באותה מידה כמו הדרמה.. ניתנה דוגמא-"המשוגע השתגע, כנראה ששמו לו משהו בכוס"...
"הלך לי החבר.. הזיות" .יש כאן סיטואציה שהיא מאוד סגורה, רגישות , דאגה לחבר ..האם החבר בהזיות?
או הכותב? ההצגה חייבת להיות מובנת.. אחרת זה מזמן הקורא נטש אותנו.. תשתית שלסרט שלא
כדאי לראות.. ממה עשוי שיר? מתי סיפור יכול להפוך להיות שיר?
מתי שווה לעשות שיר? כאשר אנו מרגישים בוודאות כמעט מוחלטת כי הכיוון נכון, השיר שכתבתי אני
אישית מתחבר אליו.. ולבטח גם הקוראים.. אחרת אין טעם בכתיבת שיר..
דוגמא נוספת- "מעבר לאופק שם את נמצאת, מקווה שתחזרי.. ותרגיעי לי את הלב".. יש כאן רק רגש
אחד הגעגוע.. צריך לחפש את הקונפליקט- אותו רגע שיש בו יותר מרגש אחד.. רגע שלו אנו מקוים והוא
לא קורה, אני מחכה לך ויודע שלא תחזרי..
למעט געגוע ואכזבה לא מוצאים עניין בשיר מסוג שכזה. יש להביע יותר מרגש אחד צריך להביא את
הקונפליקט הבעיה בשיר מזרחי – שיש בו רק רגש אחד.
אהבה אמיתית זוהי האהבה שאינה ראויה לשיר.. כי ברגעים שטוב לי לא בא לי לכתוב.. אני כותב רק כאשר
רע לי .. מתי שיר אהבה עובד? כאשר שיר אהבה הופך לשיר.. "אם לא חצינו את המדבר – זו לא אהבה –
זה לא שיר.. השיר מתחיל כאשר עברנו שנינו את המדבר , את הסבל, את המשותף..
.4.9 תרגיל לשבוע הבא
לכתוב 3 צורות שונות לאותה פתיחה של אותו שיר.
כל פתיחה היא בית אחד – עד 4 שורות
הכוונה ל-3 פתיחות השונות האחת מהשניה.
4.10. שיחה אישית
המורה תבצע פגישה אישית של רבע שעה עם כל תלמיד כדי לבחון את המשך דרכו בנושא כתיבה או
הלחנת שירים או שניהם יחד. בהתאם לפגישה זו המורה תבחר את 20 התלמידים אשר נבחרו לייצג את
עבודתם בערב הגמר של הסמסטר.
4.11. כתיבת שלוש פתיחות שונות לאותו שיר
פתיחה של שיר זהה לתרגול של 10 המילים . הפתיחה צריכה להיות קצרה בין 2.3-3.6 שניות
(השניות מחולקות ב-100 ולא ב-60).. מספר מצומצם של שורות עם התחלה אמצע וסוף.. הפתיחה חייבת להיות קריטית מעניינת לא לשכוח לכלול : אבא אמא ילד כי זה הדבר הכי טבעי בנשמה שלנו ולמילים
אלו אנו תמיד נקשרים.. " הנה עולה המסך ואנו חייבים כבר להיות בתוך הסרט" ... הבמה שהכנתי
כדי להציג את השיר מול חלל ההתרחשויות.. במקסימום אינפורמציה על : דמות, מקום, מערכת יחסים, סיפור:
אם רק נרצה
מילים ולחן : חיים לוי
אם רק נרצה, שום דבר לא יעצור
ואם רק נדמה, ששום דבר לא יעזור
זה הזמן לשנות את הכול...
ואם רק נרצה, לא יהיו עוד מלחמות
ואם רק נרצה, לא יהיו עוד אלמנות
זה הזמן, להפסיק לבכות..
ואם רק נרצה, לא יהיו עוד אכזבות
ואם רק נרצה, לא יהיו עוד אשליות
זה הזמן להמשיך ולקוות...
ואם רק נרצה, הכול תלוי רק בנו
את הגהנום ואת גן העדן, אנו יצרנו
את הדת את המדינה
את הדגל ואת המלחמה, אנו המצאנו
את השלטון, ואת האמונה, ואת הדת,
אנו המצאנו
את הרעב, ואת אוזלת היד,
ואת חסרי האונים והגג
ואת החולים ואת הילדים האוכלים מפחי הזבל
ואת כל השנאה הנמצאת בכל עבר.
כן, אל תתפלאו!!! כן, זה אנחנו
כן, אל תתפלאו!!! כן, זה אנחנו
כן זה אני ואתה המחופשים
לכל מיני דתות, ואמונות, ודגלים, ומדינות
כן, זה אני ואתה שיוצרים טנקים
ומטוסים ופצצות גרעיניות...
כן, אל תתפלאו!!! כן, זה אנחנו
כן, אל תתפלאו!!! כן, זה אנחנו…
כן, זה אנחנו…
כן רק אני ואתה..
נוכל לשנות את העוול שיצרנו.
השלכה פרויקציה היא מנגנון הגנה אישי שבו משליך האדם את הצדדים השליליים באישיותו אל עבר
העולם שמחוצה לו, ומייחס אותם לאנשים אחרים, ובכך יכול להתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו השליליים…
שיר על לא כלום, לא ברור במה המדובר, אך יש רגש שניתן להתחבר אליו.
המורה סיפרה סיפור אישי כדי להמחיש במה המדובר. "לפני שנים רבות כאשר הייתי צעירה עבדתי
לפרנסתי בתור מלצרית , למסעדה נכנס זמר ידוע שיחד עם החשבון גרף גם את המלצרית.. חשבתי שהנה
מי יודע אולי עוד אמנף את המוזיקה האישית שלי .. מהר מאוד חזרתי לשטיפת הרצפות והבנתי מהר מאוד
שאני חייבת שיחה עם הבן אדם.. בשיחה הבעתי בפניו את הכעס אשר היה טמון ביחס המשפיל שלו
כלפיי.." אתה רואה את החרא הזה, אתה יצרת, קח אותו לתוך החיים שלך.. כי אני לא רוצה בחרא הזה
עוד.. אמנם שהיום אנו ידידים וכו..
הנה הבאתי בפניכם דוגמא של סיפור שניתן להתחבר אליו בקלות.. לא ערוך בלחוות את החויה של
השיר.. "ברגע שנשבר הלב, דוחפים חזק לכיוון הלב".. וכאשר הלב עובד הראש כבר לא עובד" פעולה
הפוכה..
כל אחד שחווה השפלה יכול להתחבר לסיפור הזה.. (השיר- אלוהים)...
השלכה, זה כמו לאלתר, זה כמו במוזיקה- מקודם בונים את האקורדים ורק אחר כך את המלודיה.
הומור- מדוע זו בדיחה טובה? " כי הומור עובד בדיוק כמו דרמה".. הוא עובד בשני הכיוונים.. כל מילה
משוייפת : "כמה טיימינג צריך כדי לספר בדיחה טובה".. בדיחה לא יכולה להופיע ולהשאר ללא הפרטים
שלה.. תחילת בדיחה: שני דייגים שיכורים על סירה" – זה כבר תופס זה כבר מעניין כי מצפים להמשך נו..
מה הלאה.. כבר יש לי תמונה בראש.. אני כבר נמצא בתוך הסרט..
שאלה : "איך יודעים אם זה עובד טוב" ? "אנחנו נדע שהדבר עובד" זהו רגש שמתפתח עם הזמן.. ברגע
שבו נהיה בטוחים כי העסק יעבוד.. אנחנו יודעים שזה משהו טוב.. אי אפשר להתווכח עם משהו שעובד..
השפה משתנה, הקצב משתנה.. וכמובן עימם הלחנים.. פעם הטקס שימש את השירה את הלחן, לטקסט
היתה משמעות .. כיום הכל נדוש וכל שיר כמעט שנגענו בו בכיתה נגע ביחסים שבינו לבינה..
השירים אשר היו פעם כמו : שיר ערש, בובה זהבה, לאהוב את החיים, פראג, אני ואתה, למה לי לקחת ללב,
עיר זרה, בלדה על סוס עם כתם על המצח , השוטר אזולי..ועוד.. כבר לא נכתבים עוד.. וכיום כמעט כל
הכותבים דנים ביחסים שבינו לבינה.. אהבה, קינאה, וכדומה..
כמעט כל שיר הנכתב כיום אין בו שום רובד גלוי או רובד סמוי.. הכל נעשה באופן מסחרי והכמות היא
הקובעת.. שיר צריך להכיל בלבד.. או שזה עובד או שזה לא עובד.. כולם בכיתה יודעים מייד באם השיר עובד
או לא עובד... התגובה של התלמידים בכיתה מייצגת למעשה את המתרחש במציאות. הכיתה הינה מספר
מספיק מייצג כדי להבין במה המדובר.
סאבְּטֵקְסְ באנגלית: Subtext הוא טקסט סמוי; טקסט ביצירה נרטיבית ספר ,מחזה, יצירה מוזיקלית, סרט, משחק וידאו או סדרת טלוויזיה אשר לא מועבר לקורא/לצופה בצורה ישירה על ידי הדמויות (או
המחבר), אלא בצורה מרומזת, או שהתוכן מתבהר ככל שהעלילה מתקדמת. סאבטקסט יכול להתייחס
גם למחשבות ולמניעים של הדמויות, אשר אינם מובאים ביצירה עצמה, אלא מכוסים רק במאמר מוסגר.
לעתים, נעשה בסאבטקסט שימוש על מנת לרמוז לנושאים שנויים במחלוקת, לעתים קרובות תוך
שימוש במטאפורה, וזאת על מנת לצמצם את הרתיעה של ציבור הקוראים/צופים.
בדיאלוגים שבין דמויות ביצירה מועבר לקורא/צופה קונפליקטים, כעס, תחרות, גאווה או רעיונות
ורגשות מפורשים אחרים, אולם לא הסאבטקסט. הסאבטקסט איננו מועבר בדיאלוג מדובר בין דמויות
ביצירה, כי אם זהו המניע של הדמויות, המחשבות שלהם שלא נאמרות בקול - מה הם באמת חושבים,
מרגישים, מאמינים. סאבטקסט שנמצא ממש מתחת לפני השטח של הדיאלוג - הוא שעושה את החיים
מעניינים, למרות שלעתים עלול להיות בלתי מובן לחלק מהאנשים.
במיוחד לאור האופי המעורפל מטבעו, סופרים רבים השתמשו במפורש בסאבטקסט באופן הומוריסטי.
ניתן לטעון כי סאבטסקט שהוא נהיר ומפורש - הוא כבר לא סאבטקסט, כי אם טקסט.
סאבטסקט הוא אמצעי אשר נעשה בו תכופות שימוש בתחום של יצירות בדיוניות לצורך ביקורות חברתיות
או פוליטיות. לעתים קרובות, מוכנס לסיפורים סאבטקסט מאחר שהסיפור עצמו לא מסוגל לדון בצורה
מפורשת בנושאים מסוימים, בשל צנזורה או דעת הקהל.
כמו כן, סאבטסקט משמש גם כדי להוסיף למורכבות היצירה, במטרה למשוך צופים.
