מוזיקה לסרטים

11.  מבוא
המוזיקה לקולנע פועלת ברובה על התת מודע שלנו. כאשר משמיעים לנו מוזיקה בסרט כל שהוא, המוזיקה
נמצאת תמיד בתת המודע שלנו ולדקות רבות בסרט אנחנו כלל לא "שומעים אותה" ..
לעתים המוזיקה המנוגנת ברקע בסרט מסויים הנה מוזיקה קלאסית, אך לא כולם שמים לב שהמוזיקה
המנוגנת הינה מוזיקה קלאסית כלל. כולם עסוקים למעשה בעלילת הסרט. 

המוניצפליות שעושים במונח הזה המכונה מוזיקה לסרטים הינה הרבה יותר רחבה ממה שנדמה לנו, ניתנה
דוגמא = אישה עולה במדרגות.. אז מה אם היא עולה במדרגות .. אז מדוע זה מפחיד? כי המוזיקה מפחידה
המוזיקה ברגע זה בנויה על דיסוננסים .. ומדוע היא עולה לאט כדי למתוח לנו עוד יותר את העצבים.

   המוניצפליות שאנחנו יכולים לעשות על הצופה אינה מוגבלת.. לעתים אימה, לעתים אמפתיה, רגשות, שמחה,
   ניצחון וכל זה אנו מסוגלים להביע באמצעות המוזיקה. המוזיקה הנו כלי מצויין להפוך לסרט מצליח ולעתים
   מוזיקה גרועה הורגת את הסרט ומחסלת אותו לחלוטין. אם המוזיקה אינה תומכת בסרט אז זה פשוט לא עובד
   כמה שזה נשמע לנו אבסורדי אך כך המצב.

2. מוזיקה לסרטים
ניתנה דוגמא לסרט הציפורים של היצ'קוק ..
בסרט הזה אין כמעט מוזיקה והמוזיקה היא למעשה הרעש של הציפורים, הציפורים מתאספות ורק מצב אבסורד
זה מנבא רעות.. לשם מה הם מתאספות? מה עומד לקרות? . אך אנחנו הצופים כבר ממתינים לרעה שתבוא ההתקפה של הציפורים.
בסצנה השניה – הציפורים הולכות ומתאספות כמות הציפורים הולכת וגדילה וכך כמות הרעש שנוצר ורעש זה
הולך ומתגבר ולפתע ההתקפה היא יותר חזקה מקודמתה.
בסצנה השלישית- הציפורים מתאספות ולפתע דממה .. וכאן התת מודע שלנו ממתין לרעש יותר מחריש של הציפורים לפני ההתקפה, ומשום מה כאשר רעש זה אינו מגיע, אנחנו הצופים חרדים אף יותר .. ושואלים את
עצמנו מה הולך לקרות עכשיו? וכאשר הציפורים שוב תוקפות אנחנו קופצים ומבוהלים כי עשו לנו תרגיל של
התנייה קודמת. עבדו עלינו פעמיים..
 
ניתנה דוגמא נוספת הכלב של פבלוב- כל יום בשעה 4 בדיוק פעמון הכנסיה צלצל ופבלוב הולך לתת נקניק
לכלב שלו .. פעם אחד פעם שניה פעם שלישית.. עד שיום אחד הפסיק ולא נתן נקניק לכלב.. ההתנייה היתה מושרשת ואנו כצופים מצפים לחזרה זו שוב ושוב למרות שההגיון אומר נו עד מתי?
במוזיקה אין התניה של נו עד מתי? המוזיקה יכולה לעסוק בהתנייה שכזו לעד. 

3. מוטיב והלייט מוטיב בסרטים 
מוטיב- היא תבנית מלודית קצרה החוזרת שוב ושוב ועשויה לשמש לבניית נושא.
לייט מוטיב-  הוא מוטיב או נושא המתקשר עם אדם, מקום, או רעיון.
הלייט אינו בשפה האנגלית אלא בשפה הגרמנית . ולייט מוטיב בגרמנית זה "סולם חוזר" או בהגדרה שלנו
מוטיב חוזר. מוטיב זה חוזר לכל אורך הדרך ביצירה מוזיקלית (ובמיוחד בפוגה) ..
השימוש בלייט מוטיב-  במוזיקה לקולנע, הוא עוזר לסמן לנו .. כעת זה מוטיב האהבה.. כעת זה מוטיב
הגבורה.. כעת נגמר פרק ומתחיל פרק חדש. לדוגמא הלייט מוטיב של הסרט – התפוז המכני – היה קטע
מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן . מוזיקה קלאסית במיטבה אשר רוב הצופים אינם יודעים כלל על קיומה.. 
הלייט מוטיב המוזיקלי וכמה שזה נשמע תמוה עוזר לנו אף לסדר את עלילת הסרט..ולמרות שאיננו מבינים
כלום במוזיקה קלאסית.. 

4. העלמה מרושפור
אגדה מהמאה ה-17 המלחין הנו המלחין הצרפתי המהולל מישל לגראן.. כל החוכמה בכתיבת תסריט לסרט
או לאופרה כל-שהיא זה להתייחס לתקופה ולהתייחס לתוכן הסיפור העלילתי. בסרט זה מצליח מישל לגראן
באמצעות הלייט מוטיב להעביר את הצופה באמצעות המוזיקה לתקופה של המאה ה-17 התקופה העתיקה
תקופת הבארוק.
בנושא זה הגדיל לעשות מיודענו פוצ'יני כאשר השתמש בסולם הפנטטוני לצורך כתיבת האופרה טורנדוט
וזאת על מנת לתאר באמצעות המוזיקה את התקופת הסינית הקדומה. 

5. מישל לגראן
מישל לגראן בצרפתיתMichel Legrand ‏ 1932 - 2019 היה מלחין, מעבד, מנצח ופסנתרן צרפתי. כתב את המוזיקה לסרטים "העלמות מרושפור", "מטריות שרבורג", "מעבר לחצות, " חיבר יותר מ-200 פרטיטורות לסרטי קולנוע וטלוויזיה ועוד כמה למחזות זמר.
זכה בשלושה פרסי אוסקר מתוך 13 מועמדויות וחמישה פרסי גראמי והיה מועמד לפרס אמי.

חזרנו שוב למלחין הצרפתי מישל לגראן ולסרט הנסיכה בעור החמור. המוזיקה בתחילת הסרט הינה מוזיקה סימפונית והמוזיקה בסוף הסרט סולו פסנתר בלבד.
הסצנה של העלייה המהירה במדרגות .. הצלילים אף הם עולים ומהירים. הכל מצוייר באופן פסטורלי גם
באמצעות המוזיקה..
 
6. ברנרד הרמן
המלחין הכי משפיע על הקולנע, היה המלחין ברוב סרטיו של הבימאי אלפרד היצ'קוק..
המוזיקה שהלחין כבר בכותרות אנו שמים לב איך המלחין מכין את הצופה וזאת למרות שהצופה עדיין לא
ראה ואפילו תמונה אחת מהסרט..
זוהי מערכת ציפיות שבה "עובד" המלחין על הצופה וטומן בו ציפיות אלו מבעוד מועד..
בסרט פסיכו למשל משתמש המלחין ברנרד הרמן רק בכלי קשת במוזיקה לסרט זה. כלי הקשת מעבירים
לשומע בתת המודע צמרמורות מבלי שכלל הוא עדיין לא חש ואפילו תמונה אחת של פחד.
המלחין ברנרד הרמן- הגדיל לעשות בסצנת הרצח במקלחת.. 
 
7. דונה פלור נשואה לשניים
המלחין מתאר כאן שיטה מוזרה שבה המוזיקה השמחה מוזיקת הריקודים נכנסת ומהווה בסיס למותה
של דונה פלור. כאן אנו רואים הכיצד ניתן לכתוב מוזיקה שמחה ולתאר אותה באמצעותה המוות.

8. מהות המוזיקה בסרט
המוזיקה בסרט מתארת למעשה את מהלך הסיפור ואת הדיאלוג של עלילת הסרט, המוזיקה הנה מרכיב
חשוב בסרט (תארו לכם לראות סרט אילם מוזיקלית איך זה היה נשמע?)..
המוזיקה בסרט מתפקדת על תת ההכרה שלנו ועל התת מודע.. נתנו דוגמאות:  הסרט הציפורים של
היצ'קוק, והסרט פסיכו של היצ'קוק..
נתבקשנו לפתוח שוב את הסרטון ביוטיוב של הנסיכה בעור החמור- של המלחין לגראן.. ואיך לגראן בשפה
שלו מצליח לתת לצופה הרגשה של ריח לתקופה של המאה ה-18  .. בסרט זה אנו שמים לב כי המוטיב
אשר היה בתחילת הסרט, מופיע שוב בשיר האהבה אשר שרה הנסיכה על האהבה.. זהו הליין מוטיב של
הסרט ואולי המרכזי שבו. פתיחת הסרט מתוזמרת בגדול ומפואר ואילו הביצוע עצמו של הנסיכה קטן יותר
ומכיל רק את הקו המלודי של הנסיכה בליווי פסנתר. כאשר אנו שומעים את הנסיכה שרה אנחנו כבר בתת
מודע שלנו מכירים כבר את המנגינה ..ומזדהים עמה.. 

9. צפייה בסרט 
האם פעם שאלנו את עצמנו איך יתכן ואנו יושבים למעלה משעתיים בתוך סרט, לא מרגישים כלל איך הזמן
חלף לו ביעף , ואף איננו נזקקים במהלך הצפייה בסרט לכל אותם צרכים ביאולוגיים כגון: נשימה, השתעלות,
פיהוק צמא,או הליכה לשירותים..  בנושא זה נעשו מחקרים רבים בעולם, אך ללא תוצאה מהותית אשר מסבירה תופעה מוזרה זו.. 
צפינו בסרט אודיסאה בחלל 2001 שביים הבימאי סטנלי קובריק– הסרט נעשה בשנת 1968 (הנחיתה על
הירח היתה בשנת 1969).. הסרט הזה מהווה בסיס לעוד עשרות סרטים שנעשו במדיה קולנועית העוסקת
בנושא העתידנות.
אנו זוכרים את הסופר זול וורן איך ניסה לצייר לנו את העולם העתידני.. מי היה מאמין שרק לפני 50 שנה לא
היתה טלויזה, לא היה רדיו, לא היה פלאפון ולא היה אינטרנט  והבינה המלאכותית AI.. ועוד..
 
10. בימאי הקולנע  - ניתן לחלק את בימאי הקולנע לשלושה חלקים:

1. אלה שבאים ואומרים תשמע אני לא מבין כלום במוזיקה, ולשם כך הבאתי אותך כמלחין.
2. אלא אשר יש להם חיבור פנימי כל שהוא למוזיקה ואז יתכן ויהי דיאלוג אמיתי עם המלחין.
3. אותו בימאי שחושב שהוא יודע הכל כולל מוזיקה, ומתברר שהוא אינו מבין כלל מהי מוזיקה ואלה הם הבימאים הכי גרועים העלולים למוטט את הסרט. 
4. הדבר הקשה ביותר בקולנע זה מערכת יחסים גרועה בין הבימאי למלחין .

 ישנם במאים אשר בוחרים את המוזיקה לסרטים שלהם אך ורק ממוזיקה קיימת.
נתנה דוגמא- לכך שהבימאי סטנלי קובריק, רוב סרטיו היו ממוזיקה קיימת . לדוגמא הסרט התפוז המכני
אשר המוטיב של הסרט היה קטע מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן. וגם הסרט אודיסאה בחלל 2001
המוזיקה בוהמיה בכחול משל המלחין שטראוס.
 
צפינו בסרט אודיסאה 2001  - ואחד הדברים החשובים ביותר בסרט, זה מתי שאין מוזיקה כלל בסרט.. זו
נקודה חשובה בסרט הדמימה בתווים. 
 
חזרנו לסרט אודיסאה 2001 – הבימאי סטנלי קובריק מנסה בסרט זה להביא לתודעת הצופה עד כמה כוחו
וגדולתו של האדם לשכלל את ההרג.  נתן דוגמא- מרקו פולו יצא מאיטליה במאה ה-13 לסין, והוא ראה
שבסין המציאו אבק שריפה לצורך זיקוקין בחגיגות, הוא חזר לארופה ושם המציאו את הדינמיט וזאת כדי
לשכלל את ההרג..
דוגמא נוספת- המצאת האטום ע"י איינשטיין והשימוש לרעה בהמצאת פצצת האטום.. בהירושימה ובנגאסקי
נהרגו ביום אחד שבו הטילו את הפצצות מעל 80000 הרוגים, בכל עיר ועוד מאות אלפים אשר מתו מאוחר
יותר מהנשורת.
 
סטנלי קובריק מנסה לתאר בסרט הזה אודיבאה 2001 את הרוע שיש באדם ( כנ"ל בתפוז המכני).. המוזיקה
משל ריכרד שטראוס מבוססת על היצירה המדברת על האדם העליון .. הסצינה כל כך מהממת שהיצירה עצמה הפכה להיות מוכרת בגלל הסרט ולא בגלל שמי שהוא הכיר קודם את ריכרד שטראוס. יצירה זו הפכה פופולרית
אך ורק בזכות הסרט שהצליח.
 
נשאלת השאלה- איך זה שמוזיקה קיימת יכולה להתלבש כל כך טוב על משהו עתידני? השאלה ממש מעניינת .. מלחינים רבים ..
המלחין מתאם את המוזיקה לקטע המסויים בסרט והבימאי לעתים קרובות חותך ועורך מחדש את הסרט
על פי המוזיקה שנכתבה.
ולסיום : אין הרבה מוזיקה בסרטים של קובריק, אך כשיש מוזיקה היא באה לביטוי בכל הדרה. וזו הגדולה
של סטנלי קובריק כבימאי. המוזיקה בסרטיו...

11. האנדר סקור
עובד על התת מודע. התת מודע עסוק בנרטיב. העין קולטת הרבה יותר מהאוזן.. העין מחוברת למוח,
והאוזן מחוברת לשמיעה .. ולכן בכותבנו יצירה עלינו לפנות לא לעין אלא לאוזן.האוזן היא ששומעת את
הרגש במוזיקה.
 
12. לייט מוטיב
מוטיב מנחה , בדרך כלל אינו מגיע אף פעם באותה צורה.
ניתנה דוגמא- הסרט הטוב הרע והמכוער הבימאי: והמלחין אניו מוריקונה.
המוטיב חוזר שוב ושוב לאורך כל הסרט אך בכל פעם בווריאציה שונה:
כאשר מציגים לנו את הבחור הטוב- קלינט איסטווד הרי שהמוטיב הנו נקי.
כאשר מציגים לנו את הבחור המכוער – אלי וואלך הרי שהמוטיב הנו לא נקי.
כאשר מציגים לנו את הבחור הרע- לי ואן קליף הרי שהמוטיב הנו דיסוננסי ולא נעים.
זו הגדולה של המלחין להשתמש באותו מוטיב בכל פעם לפי הצורך ובצלילים שונים. 
 
קשה לשכוח את הסצנה הידועה מתוך הסרט: "אם אתה רוצה לירות תירה! אל תרבה בדיבורים!"..
 
13. חמשת השלבים לעבודתו של מלחין סרטים
צורת הכתיבה- המוזיקה בדרך כלל צריכה להכתב לכיוון התת מודע לרגש מסויים ..
Were - לפני שאנו כותבים את המוזיקה יש לסמן את המקומות שבהם תכנס המוזיקה. הסימן מתי להכנס?
רשימת המקומות שבהם נכנסת המוזיקה, לאיזו סצנה דרושה מוזיקה מסוג אחד ולאיזו סצנה דרושה מוזיקה
מסוג אחר..ובככל איזו סצנה אינה דורשת כלל מוזיקה.

• ערך מוסף- היכן המוזיקה צריכה לבטא ערך מוסף .. אומנם זה לא מדע מדוייק .. אך תמיד עדיף שתהיה לכל מקרה מוזיקה מוכנה.
• להלחין מוזיקה לסרט זה לא לכתוב יצירה אלא יש לכתוב תזמור אשר מתאים לכל סצנה ובצורה שונה.
• כל המוזיקה חייבת להיות מוכנה כבר בצילום הסצנה הראשונה של הסרט, הבימאי והתסריטן חייבים לשמוע את המוזיקה בהתהוות של כל סצנה .. ולא בשיטה שהתזמור מבוצע לאחר סיום בימוי הסרט כולו .. נושא זה יגרום בוודאות לסרט להיות רע וגרוע..  

14. מתי משתמשים בסרט בדמימה
נתנו שתי דוגמאות – כיצד בסרט ישראלי בעת סצנת סקס משקיטים את המוזיקה, אך לעומת זאת בסרט
צרפתי המוזיקה הינה אירוטית המתארת את מה שרואים. המלחין כאן צריך לדעת מתי משתמשים בדמימה.
בדמימה משתמשים בדרך כלל כאשר רוצים להכניס את הצופה לאי וודאות. לסוג של דריכות..ולא כאשר ידוע
מראש מה עומד להתרחש.. 
 
15. פסיכו
הבימאי אלפרד היצ'קוק, המלחין ברוב סרטיו של היצקוק הוא ברנרד הרמן. זהו סרט פסיכולוגי רב עוצמה הדן באותם אנשים אשר סובלים מאדיפוס אימהי.. לעומת החטא ועונשו .. העונש הנו כבד יותר בסרטיו של היצ'קוק.. ראינו זאת בכל סרטיו: פרנזי, מרני, חלון אחורי, האיש שידע יותר מדי, ורטיגו, ובמיוחד בסרט פסיכו..העלילה:
אישה מועלת בכסף בעבודתה בורחת עם הכסף ולבסוף מגיעה למוטל .. המוטל מנוהל ע"י צעיר יפה תואר
נעים הליכות אשר שובה את ליבה .. הבחור סובל מפיצול אישיות .. לאחר מות אימו שהוא כל כך אהב , הוא
לא יכול להשתחרר מאימו והוא מפחלץ אותה והופך למעשה לשתי דמויות : דמות האם ודמות הבן. עם הגעתה
של הגנבת למלון "הבן" מתאהב בה .. אך האם היא נגד קשר זה והאם אינה יכולה לקבל קשר שכזה. הדמות
של הגבר אשר מפוצלת בין שתי דמויות גורמות לבסוף לאם להשתלט על הבן ולרצוח את האישה שהבן שלה
כל כך אהב. בסוף הסרט אנו רואים את הסצינה הכי מחרידה בסרט כיצד הבן הופך לאימו ובקולה הנשי הוא
מבקש מסוהר הכלא שיביא לו סמיכה כי קר לו.
המלחין ברנרד הרמן עושה פלאים בסרט זה , והוא למעשה משתמש במוזיקה אשר מתאימה לשלושת הדמויות.
קטע פתיחת הסרט והובלת הצופה למשהו מחריד כאשר ברנרד משתמש כבר בפתיחת הסרט בנגינת הכינורות באוקטבה השלישית. שתי הסצנות המחרידות בסרט זהו קטע הרצח באמבטיה, והקטע המוזיקלי השני היותר
מחריד זה הקטע המוזיקלי בסוף הסרט אשר מתאר באמצעות המוזיקה את ההחלטה שהתקבלה בגבר שאכן
הוא אמא שלו.
 
16. הטכנולוגיה במוזיקה לסרטים
זהו השימוש בטכניקות שונות המזוהות לכל סצינה:
וויס אובר- בסרט זה רואים אישה עם פנים חתומות נוסעת ברכב , ומשחזרת בקולה את הגניבה ..
דאבל X- מקובל בקולנע לאחר שהסרט כבר ערוך לבצע הקלטה מחדש של הדיבוב בתנאי אולפן..
הטכנולוגיה של המלחין הרמן ברנרד אף היא קיצונית ומתארת מצב אבסורדי .. דבר אשר מתבטא בחשיבותו
של הקצב...
סצנת האמבטיה התפרסמה בעולם, לא בגלל הרצח המחריד .. אלא בגלל המוזיקה המחרידה (המוזיקה פשוט מונוטונית) ובנויה בכרומטיקה עולה ויורדת. קטע זה שייך כולו להרמן ברנרד המלחין ולא להיצ'קוק הבימאי. 
בסצנת הרצח הצופה שומע את הרצח המחריד , מבין מהו החטא ומהו עונשו , אך קשה לו להבין מדוע המים
מנסים לנקות את החטא.  למרות שהגנבת כבר באה על עונשה ברצח מחריד זה, עדיין היצ'קוק נותן צופר
לצופה בזכות המים בזכות הטיהור. צריך לשים לב לשקט השורר במוזיקה, והמים הם אשר מחליפים למעשה
את המוזיקה. 


 

<<< חזרה לדף קודם                                                                                                      המשך בעמוד הבא >>>