פרנץ יוזף היידן (בגרמנית: Franz Joseph Haydn; 1732 - 1809), מלחין אוסטרי, מחשובי המלחינים בתקופה הקלאסית. נולד ברוהראו ומת בווינה.
היידן, תושב אוסטריה כל חייו, עשה את רוב הקריירה שלו כמוזיקאי החצר של משפחת אסטרהאזי באחוזתם הנידחת. הבידוד שנכפה עליו ממלחינים אחרים וממגמות במוזיקה עד סמוך לסוף חייו הארוכים, אילץ אותו, כפי שביטא זאת, "לגלות מקוריות".
היידן מתואר כ"אבי" הסימפוניה הקלאסית ורביעיית המיתרים. למעשה, הסימפוניה הייתה כבר צורה מבוססת היטב לפני שהיידן החל בקריירת ההלחנה שלו, ודוגמאות מרשימות לכך אפשר לראות ביצירתו של קרל פיליפ עמנואל באך, בין השאר, אבל הסימפוניות של היידן הן הראשונות, שנכנסו לרפרטואר "התקני" ונשארו שם. אבהותו על רביעיית המיתרים, לעומת זאת, אינה מוטלת בספק: בעיקרו של דבר, הוא לבדו המציא את המדיום הזה. הוא כתב גם סונאטות לפסנתר, שלישיות פסנתר, דיוורטימנטי ומיסות, שהיו לאבני המסד לסגנון הקלאסי בטיפוסי הקומפוזיציה הללו. כמו כן כתב סוגים אחרים של מוזיקה קאמרית, אופרות וקונצ'רטי, אם כי יצירות אלה מוכרות פחות כיום.
אף כי מלחינים אחרים התבלטו בתקופה הקלאסית המוקדמת, בתחום הסונאטה לכלי מקלדת , ויוהאן כריסטיאן באך וליאופולד מוצרט בתחום הסימפוניה, הרי להיידן הייתה ללא ספק השפעה כוללת וחזקה ביותר על הסגנון המוזיקלי בתקופה זו.
התפתחות צורת הסונאטה לדרך ביטוי מוזיקלית גמישה וסובטילית, שהייתה לכוח השליט בחשיבה המוזיקלית הקלאסית, הנו תהליך, שעליו יש להודות בעיקר להיידן ולממשיכי דרכו. חוש ההמצאה הצורנית שלו הוליך אותו גם למיזוג הפוגה בסגנון הקלאסי ולהעשרת צורת הרונדו בהגיון טונאלי לכיד יותר. היידן היה גם התומך הראשי בצורת הווריאציה הכפולה, דהיינו, וריאציות על שני נושאים מתחלפים, המהווים לא פעם גרסאות הדדיות בסולמות מז'ור ומינור.
היידן שקל בפועל את האפשרות לקבל אזרחות אנגלית ולהשתקע בממלכת בריטניה לצמיתות, כפי שעשה הנדל לפניו, אך שינה את דעתו. הוא חזר בשנת 1793 לאזור ווינה, בנה לעצמו בית גדול ופנה לחיבור יצירות דתיות גדולות למקהלה ותזמורת. עם אלה נמנות שתי האורטוריות הגדולות שלו, "הבריאה" ו"העונות" ושש מיסות למשפחת אסטרהאזי, שבראשה עמד שוב נסיך בעל נטיות מוזיקליות. היידן חיבר גם את תשע האחרונות בשורה ארוכה של רביעות מיתרים, בהן רביעיות "הקיסר", "הזריחה" ו"הקווינטות". על אף גילו המתקדם, צפה היידן לעתיד. באחד ממכתביו הכריז, "כל כך הרבה עוד נשאר לעשות באמנות הזוהרת הזאת!"
בשנת 1802 גברה על היידן מחלה ממנה סבל תקופה מסוימת, עד שמצבו הפיזי מנע ממנו את האפשרות להלחין. דבר זה הקשה עליו מאוד, ללא ספק, משום שכדבריו הוא, זרם הרעיונות המוזיקליים החדשים, המצפים למצוא ביטוי בתווים, לא חדל. היידן זכה לטיפול מסור ממשרתיו וקיבל מבקרים רבים ואותות הוקרה ציבוריים בשנותיו האחרונות, אבל ודאי לא היו אלה שנים טובות בחייו. במשך מחלתו, מצא היידן לא פעם ניחומים בישיבה אל הפסנתר לנגן את Gott erhalte Franz den Kaiser , שחיבר בעצמו כמחווה פטריוטית בשנת 1797. הנעימה הזאת שימשה לאחר שנים את ההמנונים הלאומיים של אוסטריה ושלגרמניה.
היידן מת בשנת 1809, לאחר התקפה של צבא צרפת, בפיקוד נפוליאון, על וינה. בין המילים האחרונות שהגה היה נסיון להרגיע ולעודד את משרתיו, כאשר פגזי תותחים נפלו סמוך לביתו. בסמוך למקום פטירתו הוצב משמר כבוד של צבא צרפת.
האורטוריה -"בריאת העולם"
כפסגת הישגיו נחשבו שתי האורטוריות : "בריאת העולם" 1798 ו-"העונות" – ב-1801.
בביקוריו בלונדון התרשם היידן מאוד מהאורטוריות רבות העוצמה של הנדל, במיוחד האורטוריה "ישראל במצרים" ומהאורטווריה "המשיח" ..והשתוקק לכתוב יצירה משלו העלת הוד והדר בסדר גודל שכזה. היידן אומנם הלחין בימיו יצירות קוליות מרשימות ואורטוריות כדוגת "שיבתו של טוביה" ב-1775.. אך אין הן ברות תחרות עם האורטוריה "בריאת העולם" רבת הרושם .
תמליל היצירה "בריאת העולם" נמסר להיידן בביקורו השני בלונדון על ידי אמרגנו יוהאן פטר סלומון . זהות מחבר הטקסט אינה ידועה וסבורים כי טקסט זה מבוסס על קטעים מספר בראשית, פסוקים מתוך ספר תהלים, ומהאפוס "גן עדן האבוד" מאת מילטון, העוסק בסיפור הפיתוי של אדם וחוה וגרושם מגן עדן.
היידן שב לוינה כשהתמליל באמתחתו ורק שנה לאחר מכן ב-1796, בעידודו של הבארון גוטפריד ואן סוויטן, החל היידן במלאכת ההלחנה . ואן סוויטן היה דיפלומט בשירות האימפריה האוסטרית, ספרן ראשי של ספריית החצר הווינאית, מתרגם וחובב מוזיקה מושבע, אך יותר מכל נודע הברון ואן סוויטן כפטרונם של מוזיקאי התקופה בהם: ההידן, מוצרט ובטהובן. השפעתו של הבארון ואן סוויטן הייתה גדולה והיה בכוחן של חוות דעתו על מוזיקאים לחרוץ גורלות. ואן סוויטן תרגם ועיבד את היצירה מאנגלית לגרמנית ואף יעץ להיידן מוזיקלית, ארגן והשיג תמיכה עבור קונצרט הבכורה שהתקיים באפריל 1798 (לקח זמן של שנתיים להיידן להלחין את היצירה במלואה).
הופעת הבכורה היתה ארוע למוזמנים בלבד שכלל את עשירי וינה, אנשי ממשל מכובדים, מוזיקאים ידועי שם ואנשי אצולה ממדינות שונות.
כששרביט המנצחים בידי היידן ואנטוניו סליירי משמש כמלווה בצ'מבלו, ההצלחה הייתה מיידית. הכרטיסים לקונצרט הפומבי הראשון, שהתקיים בבורגתיאטר בוינה כשנה לאחר מכן, אזלו זמן רב מראש, היצירה "בריאת העולם" בוצעה בעיר בזמנו של היידן עוד כארבעים פעם והפכה ללהיט באירופה.
בלונדון בוצעה היצירה בנוסח האנגלי המקורי, בפריז הועלתה היצרה בתרגום צרפתי ואף הושמעה באיטליה בנוסח איטלקי .
האורטוריה הגדולה של היידן "בריאת העולם" כתובה לסולנים, למקהלה ןלתזמורת ומחולקת לשלושה חלקים: בריאת העולם, בריאת החי והצומח, ובריאת אדם וחווה. היידן בנה את היצירה בצורה חדשנית ומקורית , כשסיפור הבריאה מוצג בפי שלושת מלאכי השרת: גבריאל,אוריאל,ורפאל ובפי המקהלה -מקהלת מלאכי מרום הצופים במעשה הבריאה..
היצירה נפתחת במבוא תזמורתי המציג את התוהו ובוהו בצלילים עגמומיים ובחלקי משפטים מגומגמים המבטאים חוסר יציבות, עמימות ואי וודאות. אך בהדרגה כשכלי אחר כלי בתזמורת משחרר את צליליו בניסיון לצאת מתוך התוהו ובוהו, מצטרפים צלילי השירה והכלים באחד להרמוניה, ושאון התוהו ובוהו מתמזג באחת אל הציווי האלוהי "ויהי אור!".
מרגע זה ממשיכה היצירה ברצף של אריות ושירת מקהלה. ששת ימי הבריאה מהווים את שני החלקים הראשונים של האורטוריה, וכל אחד מהם נפתח בקטע המבוסס על הטקסט התנ"כי ומושר בפי כל אחד משלושת מלאכי השרת ובי מקהלת מלאכי מרום הצופים המעשי הבריאה: בריאת המאורות, ההפרדה בין היום ובין הלילה, בין השמים ובין הארץ, בריאת הפרחים,הדגים,בעלי החיים, ועד למורכב ביותר- בריאת האדם.. היידן השתמש בצלילי מרכיביו השונים של הטבע, החל מקולות הציפורים ועד לרחש גלי הים,סיומו של היום השישי הוא גם סיום חלקה השני של האורטוריה.
החלק השלישי של האורטוריה שונה באופיו- הקצב מואט והאוירה שלווה ומפלאה, הפרק עוסק ב-אדם וחוה . לכל אורך החלק השלישי הדגש על תפארתו של האל, מלאכי השרת משבחים את עבודתו של האל ומצטרפים אליהם אדם וחווה. האורטוריה מסתיימת בדואט אהבה של אדם וחוה כבעקבותיו שיר תהילה למעשה ידיו של האל מפי מלאכי מרום המקהלה.
תגובתו של היידן לדברי הביקורת שנאמרו על חלקה השלישי של היצירה היתה כי "מותר לאדם לזכות במעט הנאה לאחר רצינות כה רבה" .
היידן שהיה קתולי מאמין נתן ביטוי ביצירה לאמונתו הדתית ואף אמר כי "מעולם לא חשתי כה דבק באמונתי כמו בזמן שעבדתי על היצירה זו- בריאת העולם, בכל יום כרעתי ברך וביקשתי מאלוהים שייטע בי כוח לסיים את היצירה בהצלחה"..
פרטים מלאים על האורטוריה "בריאת העולם" כולל מלל היצירה בגרמנית ובתרגום חופשי לעברית.
המשך צפיה מהנה!
<<< חזרה לדף קודם המשך בעמוד הבא >>>
