תיווי מוזיקלי

תיווי -  זהו התהליך שבו אנו רושמים את המוזיקה ע"ג דפי נייר או מחשב.
התיווי הנו צורות גרפיות בינלאומיות אשר נקבעו לצורך רישום יצירה מוזיקלית.
בזכות אפשרות התיווי אם בכתב או בכל מדיה אחרת. מתאפשרת שמירת המידע לדורות הבאים.

באם לא היו תווים, לא היה באפשרותנו לשמר עד עצם היום הזה יצירות אשר הולחנו ע"י מלחינים כגון מוצרט
באך שוברט או בטהובן מלפני 200 שנים,  או הנוימות (הסימנים) אשר נכתבו מלפני 2000 שנים דוגמת
טעמי המקרא. (העליה לתורה של ילדי הבר מצוה)  וכדומה..

התווים - עוזרים לנו לשמר את המוזיקה אם ע"ג נייר או באמצעים ממוחשבים אחרים הקיימים כיום. 

צורת התווים -  התוים הם למעשה שפה מוזיקלית כתובה שבה מתוארת יצירה מוזיקלית:
                       לצורך הדגמה נשתמש ביצירתו של חיים חפר- השמלה הסגולה

- שם היצירה:  השמלה הסגולה
- קוד זיהוי היצירה:  השימוש לרוב במוזיקה קלאסית 
- מלחין היצירה: סשה ארגוב
- מעבד מוזיקלי: גיל אלדמע
- כותב המילים: חיים חפר
- מפעם היצירה: Moderato חצי מנוקד=44 
- הסולם שבה נכתבה היצירה: סולם מי מינור 

- המשקל שבו נכתבה היצירה: 3/4 
- כמות התיבות ביצירה: 66 תיבות
- המחמושת: היא אותם 5 קוים שעליהם אנו כותבים את צלילי המוזיקה..הן לקולות והן לכלים מוזיקליים.
- למקהלה ב-4 קולות: סופרן, אלט, טנור, בס   
- כלים מוזיקליים: ליווי פסנתר
- קטעי סולו  ביצירה: אין
- סימני דינאמיקה:פורטה/פיינו וכדומה חובה בכל יצירה
- סימני האטה או האצה: חובה בכל יצירה
- סימני הדמימה: חובה בכל יצירה 
- סימני הנשימה: חובה בכל יצירה
- מספור התיבות: חובה בכל יצירה 
- מילות היצירה: חובה בכל 4 הקולות- חלוקת המלל להברות בתוך הצלילים. 
- סימון הקולות : חובה בכל יצירה
- סימון תיווי הפסנתר:  חובה בכל יצירה
- סימני חזרה או סיום היצירה: חובה בכל יצירה

שירה מתוך תווים  
בעיקרון על מנת שאדם יוכל להעזר ולשיר ישירות מתוים, חייב לדעת ולהבין קודם לעומק את כל הנושא
התיאורטי הקשור בתיאוריה המוזיקלית . כפי שאדם אשר מנגן על כלי כל שהוא: פסנתר, חליל, חצוצרה,
תופים, וכדומה
ונעזר בתוים .. כך גם מי שהולך לשיר מוזיקה קלאסית נעזר בתוים. השירה מתוך תוים הינה שירה יותר
מדוייקת ונכונה והיא נצלבת נכון עם נגינתם של הכלים המוזיקליים. השירה מתוך תוים מיועדת במיוחד
לשירת מקהלה מקצועית מוזיקה קלאסית ארופאית מערבית,  כולל יצירות קלאסיות אשר עבדו מלחינים
ישראלים .יש לציין . כי בכל הנושאים אשר אנו דנים כאן,  אנו מתייחסים אך ורק למוזיקה הקלאסית
הארופאית מערבית בלבד. 

מחמושת
אלו הם 5 קוים אשר כתובים במאוזן ובמרחק שווה זה מזה אשר עליהם ובינם רושמים את תוי המוזיקה. 
ראה מחמושת

תיבה
זהו קו משני הצדדים של המחמושת אשר תוחם את המחמושת בהתאם למשקל שנקבע. כל תיבה ממוספרת
מ-1 ועד סיום מספור התיבת של כל היצירה. ראה תיבה

מפתח מוזיקלי

במוזיקה האירופאית מערבית שלושה סוגי מפתחות:

מפתח סול – נרשם בדרך כלל בשורה השניה של ה-מָחְמוֹשֶת (מלמטה) ומציין כי התו הרשום בשורה זו הוא צליל סול הראשון באוקטבה הראשונה. (ישנו מפתח סול נוסף המכונה מפתח סול צרפתי אשר ממוקם על הקו הראשון ב-מָחְמוֹשֶת והוא משמש לתווי לכינור).

מפתח פה –  נרשם בדרך כלל בשורה הרביעית של ה-מָחְמוֹשֶת (מלמטה) ומציין כי התו הרשום בשורה זו הוא שורת ה-פה הראשון באוקטבה הראשונה.(ישנם עוד שני סוגי מפתחות פה נוספים האחד לסימון התיווי לבריטון והשני לסימון התיווי לקונטרה-בס).

מפתח דו –  מפתח דו יכול להימצא בכל אחד מחמשת הקווים בחמשה, ומציין כי התו הרשום בשורה זו הוא שורת ה-דו באוקטבה הראשונה.(מפתח זה משמש בדרך כלל לכלים מוזיקליים . מפתח דו סופרן, מפתח דו מצו סופרן, מפתח דו אלט, מפתח דו טנור, מפתח דו בריטון).
מפתח הקשה –  מפתח המיועד לצורך תיווי של כלי הקשה. כגון: תופים, טימפני, וכדומה...

ראה מפתח מוזיקלי

משקל מוזיקלי

משקל במוזיקה -(meter), ארגון הזמן המוזיקלי בתיבות בעלות משך שווה ותבנית סדירה של הטעמות. יחידות המפעם עשויות להיבדל זו מזו במידת "הטמעתן". במקרה שקיימת מחזוריות קבועה בין היחידות המוטמעות, נאמר שקיים משקל קבוע, והוא מספר הפעמות במחזור. כל מחזור מכונה תיבה המשקל הקבוע ליצירה נרשם בתחילתה, לאחר סימן המפתח וסימן הסולם, בשתי ספרות, זו מעל זו, הספרה  העליונה (מונה) מורה על מספר היחידות בתיבה. הספרות החוקיות הן: 1-16 הספרה התחתונה (מכנה) מורה על יחידות המדידה (שלם, חצי, רבע, שמינית, חלקי שש עשרה, חלקי שלושים ושתיים, וחלקי שישים וארבע ) הספרות החוקיות הן:   1   1/2   1/4  1/8   1/16  1/32  1/64  במוזיקה האירופאית מערבית אנו מזהים 60 משקלות: 20 בערך זוגי, 20 בערך משולש, ו-20 בערך מעורב.

סולם מוזיקלי
במוזיקה הקלאסית קיימים 48 סוגי סולמות שונים , המלחין הוא אשר בוחר למעשה את הסולם ליצירתו . כולל כמובן שינויים בסולם אשר המלחין יכול לעשות במהלך יצירתו כרצונו. 
ראה סוגי סולמות
 

7 צלילי היסוד

במוזיקה המערבית הקלאסית ישנם 7 צלילי  יסוד :  7 צלילי יסוד: דו, רה, מי, פה, סו,לה ,סי 
 ראה 7 צלילי יסוד

5 סימני היתק
במוזיקה המערבית קלאסית ישנם 5 סימני היתק המזוהים  
- דיאז - הכוונה הגבהת הצליל בחצי טון: דו דיאז, רה דיאז, פה דיאז, סול דיאז, לה דיאז.
- במול - הכוונה הנמכת הצליל בחצי טון : לה במול, סי במול,  רה במול, מי במול, סול במול. 
ראה 5 סימני היתק

12 הצלילים 
במוזיקה המערבית הקלאסית ישנם בסך הכל 12 צלילים , כתוצאה מחיבורם של 7 צלילי היסוד עם 5 סימני
ההיתק יצרנו באופן מלאכותי 12 צלילים בגבהים שונים אשר עליהם החליט האדם. ועל כן כל גובה
צליל מתוך 12 הצלילים מכוון לגובה תדר שונה , הוחלט באופן שרירותי כי הצליל לה יהיה בתדר של 440 הרץ
ועל פי תדר זה מכוונים כל הצלילים בכל הכלים המוזיקליים וגם בקולו של האדם. 
ראה 12 הצלילים
 
אורכי הצלילים השונים
אורכי הצלילים השונים נקבעים ע"י מלחין היצירה. וזאת בהתאם למשקל אשר קבע ביצירתו. 
לדוגמא- בתיבה של 4/4 יכולים להיות אורכים שונים: אורך השלם, אורך החצי, אורך הרבע,
אורך השמינית או אורך החלקי שש עשרה. וכל אורכים אלו יכולים להיות מנוקדים
בנקודה אחת אשר מוסיפה חצי מערך הצליל
או מנוקד בשתי נקודות אשר מוסיפות רבע מערך הצליל המקורי.
בהתאם למלחין על פי מה שהוא קבע בכל תיבה ותיבה... ראה דוגמא

מבנה האקורדים השונים
כאשר מעבד מוזיקלי רוצה לכתוב עיבוד ליצירה שהוא הלחין או שהלחין אדם אחר לפניו והוא נדרש לכתוב
רק את העיבוד.. המעבד חייב להשתמש בעיבוד שהוא כותב לשיטת העיבוד על פי אקורדים אשר הוגדרו
למוזיקה הקלאסית ועל פי חוקים אלו. המעבד המוזיקלי יכול להשתמש בסוגי האקורדים השונים אשר
מוגדרים למוזיקה הקלאסית אקורד 5 ואקורד 7 בלבד.  
ראה מבנה אקורדים

קשתות
בנושא זה ישנם שני סוגי קשתות
קשת המכונה T אשר מחברת שני צלילים או יותר בעלי אותו גובה צליל , בין שתי תיבות ויותר.
ראה דוגמא
קשת המכונה L אשר מחברת שני צלילים או יותר שאינם בעלי אותו גובה צליל, בין שתי תיבות ויותר.
ראה דוגמא
  
מבנה הקולות בשירת מקהלה 
בשירת מקהלה ישנם מספר קולות משתתפים: סופרן, מצו סופרן, אלט, מצו אלט,
טנור ראשון, טנור שני, בריטון,  ובס.  כלומר כל מלחין יכול לבחור להלחין את המוזיקה שלו: 
לקול בודד הנקרא - שירת סולו
לאברעה קולות- סופרן אלט טנור בס או אפילו לשומנה קולות . ראה דוגמא

סימני האוירה 
נועדו כדי לסמן מהי האוירה שהמלחין רוצה להביע ביצירתו: עצבות, שמחה, רגש, חג, תפילה ועוד.. 
נועדו כדי לסמן  ראה דוגמא 

סימני הדינמיקה
נועדו כדי להגביר או להחליש בהתאם לסימן שנקבע לגבי כל תיבה פרזה או קטע שלם מתוך היצירה. 
לדוגמא-  P- החלשה F- הגברה ועוד   ראה דוגמא 

סימני האטה / האצה
נועדו כדי לסמן בתוך היצירה את התיבות אשר מבקש המלחין להאיט או להגביר את מהירותם במספר
סימונים שונים ראה דוגמא

סימני חזרה וסימן סיום היצירה
נועדו כדי לסמן בתוך היצירה .. בסימן החזרה האם לחזור על אותו קטע שוב, או בסימן הסיום המורה
על סיום ביצוע היצירה ועוד..  . ראה דוגמא

המלל ביצירה
זהו המלל אשר קבע תמלילן היצירה אם באופן אישי או שמילים אלו הותאמו ע"י המלחין מכתבי
הקודש השונים.. המלל ביצירה שונה מהמלל הכתוב כי הוא מחולק להברות בהתאם לצליל אשר קבע
המלחין לכל הברה והברה ולכל פרזה... ובכל פעם אותה הברה יכולה לקבל צליל או צלילים שונים בהתאם
למה שהמלחין כתב ביצירה. 

שירה איכותית
כשלב ראשון חייבים להושיב בתודעה את גובהם המדויק של כל 12 הצלילים השונים בהתאם לתדר אשר
נקבע לכל צליל ( זה בדיוק כפי שלא מתחילים לנגן על הגיטרה מבלי שמכוונים אותה קודם) ..
הרי שגם מיתרי הקול האנושיים חייבים להיות מדוייקים לפני השירה. כאשר 10 סופרניות שרות את הצליל
לה במול אזי הוא חייב להשמע אצל כל 10 הזמרות לה במול אחרת מזהים מייד שיש זיוף אצל מי שזייפה. 
וזה צפקידו של המנצח.. כלומר, כל הצלילים אשר נכתבו ע"י המלחין לכל 4 הקולות חייבים להשמע באופן
מדוייק אחרת זו סתם חבורת זמר שכל אחד שר בא שבא לו. במקהלה מקצועית כל הזמרים בכל קול שרים
דיוק את המלילים הנכונים אשר נכתבו ביצירה אחרת לך חפש לך מקום אחר לשיר. במקהלה מקצועית
הכל חייב להיות מדוייק גם מקהלה וגם הכלים המוזיקלים כאחד. וזה מה שגורם לאיכות מקהלה טובה או
גרועה וניתן לספור על פני אצבעות שתי הידיים כמה מקהלות טובות יש בעולם. 

שירת ישירות מתוך תוים - שירת סולפג'
בעיקרון אין אדם אשר יכול לשיר ישירות מתוך תוים.. שהרי מדובר ב-12! (בעצרת) צלילים שונים 
כלומר 12!  של מרווחים שונים שהם 479,001,600 אפשרויות שונות .
ולכן , מדובר יותר בשירה בעזרת תוים.. כלומר, האדם לומד בחזרות את תפקידו אם באמצעות הקלטת החומר
ובאם באמצעות קבצי מידי , ולאחר שהחומר נלמד ויושב , מכאן ואילך ניתן להעזר בשירה מתוך התוים.. 

אופן השירה 
כשלב ראשון יש לבצע חימום קולי. בכל מקהלה מקצועית ישנו מורה לפיתוח קול, אשר מתפקידו לדאוג
לפיתוח קולו של כל זמר במקהלה, לרבות חימום קולי אשר עורכת המקהלה טרם תחילת השירה. 
בשלב שני הזמר מניח את התוים שעליהם כרגע עובדת המקהלה ע"ג עמוד תוים הוא שר בעמידה ידיו 
פרושות לצידי הגוף כדי לאפשר זרימת אויר טובה יותר לריאותיו של הזמר. וכדי לאפשר דפדוף בתוים .. 
התוים חייבים להיות נקיים ברורים ומסודרים ותואמים את התוים שבידי המנצח כדי לאפשר תיאום מלא בין 
המנצח אשר מנצח על המקהלה לבין הזמרים השרים. 
וכאן מתחילים לשיר לפי הוראות המנצח. יש לציין כי נושא השירה מתוך תוים הנו נושא מורכב ביותר שהרי 
הזמר השר חייב לשיר בצורה נכונה ומדוייקת בהתאם לכל הבחינות שתוארו לעיל: גובה הצליל, משך הצליל, 
אורך הצליל, סימני האטה האצה סימני דינאמיקה סימני חזרה המילים והגיית ההברות באופן מדוייק בתוך
הצלילים וכמובן מתי נושמים? שימת לב למה שקורה מסביב מבחינת יתר הקולות הכלים המוזיקליים
אשר מנגנים וכמובן ביצוע בהתאם להוראות המנצח שהרי לשם כך הוא קיים.   

המשך צפייה מהנה!


<<< חזרה לדף קודם                                                                                                               המשך בעמוד הבא >>>