בשיעורים הקודמים למדנו מהי מחמושת, מהו מפתח מוזיקלי, למדנו על שמות הצלילים, למדנו על תכונות הצליל למדנו על סימני הדינמיקה למינהם ,וכעת נלמד על הצורות הגרפיות אשר מתארות לנו את אותם מרכיבים אשר מרכיבים את המוזיקה כגון: מפעם, מקצב, משקל, תיבות, סולם, תכונות הצליל: גובה, משך, גוון, ועוצמה.. סימני דינאמיקה, סימני חזרה, סימני סיום, סימני האטה, סימני דמימה כדומה.. צורות גרפיות אלו באות לידי ביטוי בשפת המוזיקה באמצעות תוים מוזיקליים.
תוים מוזיקלים- (snote)– התווים המוזיקליים הינם סימנים גרפיים בינלאומיים מוסכמים, אשר על-פיהם נכתבת ומבוצעת יצירה מוזיקלית (אם באמצעות נגינה על כלי ואם באמצעות שירה מתוך תוים). סימנים גרפיים אלו הנם אחידים ובאים לידי ביטוי אוניברסלי בכל מקום בעולם והם נכתבים משמאל לימין.
תווי המוזיקה כוללים: סימנים גרפיים בינלאומיים אשר נרשמים על גבי היצירה ואשר באמצעותם ניתן לקבל מידע כולל על היצירה:
שם היצירה - השם שנקבע ליצירה על ידי מלחין היצירה.
שם מלחין היצירה- תקופת חיו , והשנה שבה הולחנה היצירה.
תמלילן היצירה- שם כותב המילים. או מקורם כגון הברית החדשה התנך ספר תהלים וכדומה..
מעבד היצירה- שם מעבד היצירה כולה או חלק מתוך היצירה .
טמפו - המהירות שבה יש לבצע את היצירה/פרק ביצירה/או מספר תיבות ביצירה.
סולם - סוג הסולם אשר החליט המלחין לקבוע ליצירה , או לכל פרק או מספר תיבות ביצירה.
מפתח - סוגי המפתחות אשר קבע המלחין לכל אחד מהכלים או הקולות שביצירה.
משקל - המשקל אשר המלחין החליט לגבי היצירה כולה או לחלק ממנה.
תוים- אשר כוללים את סימני הצלילים, את סימני ההיתק , ואת סימני הדמימות, כולל מילים וסימנים נוספים.
דינמיקה- העוצמה שבה יש לבצע את היצירה או חלק ממנה.
מלודיה - סוגי הצלילים והמרווחים השונים אשר מרכיבים את המלודיה של היצירה.
הרמוניה- סוגי האקורדים השונים אשר קבע המלחין ליצירה ואשר יוצרים את המגוון ההרמוני של היצירה.
תיבה- תחום הצלילים בכל תיבה בהתאם למשקל שנקבע לתיבה, מספור התיבות ביצירה ובכל פרק ביצירה.
ססטמות- סוגי הססטמות השונים לתחום כל אחד מסוגי המבצעים : כלים או קולות מוזיקליים.
סוגי הכלים- סוגי הכלים המוזיקליים אשר מרכיבים את היצירה.
סוגי הקולות - סוגי הקולות אשר מבצעים את היצירה: שירת יחיד, שירה בדואט, שירת מקהלה וכדומה
משך- משך הזמן הכולל של היצירה או פרק ביצירה.
שם עורך התוים- לכל יצירה יש להוסיף את שמו של עורך התוים.
צליל
הנו סימן גרפי בינלאומי שבאמצעותו רושמים את צלילי המוזיקה למינהם. התו מציין את הגובה היחסי של הצליל על פי מיקומו במחמושת בהתאם למפתח ואת ערך הזמן היחסי של הצליל על פי צורתו:.צורת הצליל, צורת הדמימה, או הדינמיקה שנקבעה אף לצליל מסויים. .
תדר
תיאור צליל בעל תדירות יסודית מסוימת. לדוגמה, לפי הכיוון המקובל בקרב מוזיקאים התו לה הוא צליל בתדירות של 440 הרץ (תנודות של 440 פולסים בשנייה). ניתן לשנות ולקבוע כי יצירה זו יש לבצעה לפי המקור הצליל לה= 415 הרץ .. (חצי טון נמוך יותר).
תו מוזיקלי
הוא כאמור סימן גרפי המסמן את גובה הצליל המוסכם המשוייך לו, ומשכו. גובה צליל הינו התדירות של גל הקול שמפיק הכלי המוזיקלי או קול האדם. ה-תו הינו היחידה הבסיסית ביותר של המוזיקה.
המוזיקה המערבית האירופאית כוללת 12 צלילים במרווחים של חצאי טון.
להלן 12 הצלילים במוזיקה המערבית אירופאית :(משמאל לימין)
עם סימני הדיאז: סי #לה לה #סול סול #פה פה מי #רה רה #דו דו.
עם סימני הבמול: סי סיb לה להb סול סולb פה מי מיb רה רהb דו.
יש לציין כי סימני התיווי אשר היו בתקופת הבארוק היו שונים במהותם לעומת סימני התוים הקיימים כיום:
סוג המפתח שונה, סימני הסולם שונים, סימני התיווי שונים (למשל- מעויינים לעומת עגולים כיום), אין הגדרה של משקל, אין הגדרה של קוי תיבה, שמות הכלים המוזיקליים נרשמו מעל כל קטע נדרש.. ניתן לראות בנקל כי התיווי העכשוי משוכלל ונוח יותר מאשר היה בעבר.
שיטת התיווי שיטת התיווי הינה פרי המצאתו של התאורטיקן האיטלקי גויידו דארצו בשנת 990 לאחר הספירה.
שיטה זו שופצה במהלך התקופה.. והתווים שאנו מכירים היום הינם פרי החלטה סופית של המחלקה הבינלאומית למוזיקה אשר בשנת 1939 החליטה על שיטת תיווי אוניברסלית בכל העולם. כלומר, בכל מקום בעולם, הנגנים והזמרים ינגנו או ישירו לדוגמא את הרקויאם של מוצרט מאותם תווים מוזיקליים בדיוק...
שיטת כתיבת המילים ע"ג התווים שיטה זו הנה אחידה ובכל העולם את המילים של היצירה כותבים משמאל לימין וכל מדינה ושפתה היא. כלומר, המילים בשפה האנגלית ייכתבו משמאל לימין לדוגמא: המילה: Requiem תכתב כך: Re-qui-em וכל זה תלוי במספר ההברות אשר כתב המלחין לכל מילה ומילה.. לעומת זאת בשפה העברית ייכתבו המילים ע"ג התווים משמאל לימין כפי שזה מבוצע בכל העולם. כאשר המילה נכתבת למעשה משמאל לימין למשל: באם נרצה לכתוב בתויים שלג על עירי - הרי שנכתוב זאת כך: רי-עי ל-ע ג-ל-ש וכל זה תלוי במספר ההברות אשר כתב המלחין לכל מילה ומילה..
