במסגרת פגישתנו זו אנו מתחילים בלימוד התיאוריה המוזיקלית . נתחיל אם כך מהתחלה ונלמד בשיטת לימוד מהקל אל הכבד ולכן הנושא הראשון אשר נלמד בפגישה זו –המחמושת.
מחמושת - (או בשמה הנוסף חמשה) היא מערכת של חמישה קווים ישרים אופקיים ומקבילים, הרחוקים מרחק שווה זה מזה, ושעליהם ובינם רושמים את תווי המוזיקה.
כל אחד מחמשת הקוים מכונה קו וכל רווח בין הקווים נקראבֵינָה. ניתן לרשום את התווים על הקווים או ביניהם.
כאשר מסמנים תו בגובה נמוך יותר מהקו התחתון של המחמושת, או גבוה מהקו העליון של המחמושת, ניתן להרחיב את המחמושת לאותו תו ספציפי, על ידי תוספת של קווים צרים, באורך סימון התו, הנקראים "קווי עזר".
צורת מחמושת זו הינו מוצג גרפי בינלאומי. תווי המוזיקה נרשמים ע"ג מחמושת זו באותה צורה בכל המדינות ובכל השפות בכל העולם.
המחמושת המודרנית שבה משתמשים כיום, היא תוצאה של התפתחות הדרגתית בסימון התיווי במוזיקת הכנסייה, במשך מאות שנים. החל מהמאה ה-8 לספירה נהגה הכנסייה שיטת רישום של מלודיה באמצעות נוימות, סימנים ואותות קבועים מעל הטקסט המושר, בדומה לטעמי המקרא המופיעים בספר התורה. בתקופה מאוחרת יותר התפתחו נוימות אלו, בכך שגם למרחק הסימון מעל הטקסט הייתה משמעות, ולא רק לסימנים עצמם, דבר שאיפשר לקורא התווים להעריך את יחסי הגובה בין הצלילים השונים שעליו לשיר.
צורה זו המכונה כיום מחמושת הומצאה עוד בתקופת ימי הביניים במאה ה- 10 ע"י נזיר איטלקי בשם גואידו דארצו, הוא הציע צורת רישום שכללה צביעת הקו שעליו סומן הצליל דו בצבע צהוב, ואילו הקו של הצליל פה בצבע אדום וכדומה.. צורה זו עברה שינויים רבים: 7 קוים, 4 קוים.. ומשם התפתחה המחמושת בעלת 5 קוים בת ימינו. ..
גואידו דאָרצוֹ (991-1033) באיטלקית: Guido d'Arezzoהיה תאורטיקאי מוזיקה מתקופת ימי הביניים. אשר נחשב לממציא התיווי המוזיקלי המודרני, כתב התווים על גבי המחמושת שהחליף את רישומי הנוימות; הטקסט שלו, ה"מיקרולוגוס", היה החיבור הנפוץ ביותר בנושא המוזיקלי בימי הביניים אחרי כתביו של בואטיוס ושל פיתגורס.
