עבודת גמר – המחזמר צלילי המוזיקה
        בעבודה זו אתמקד בכל הנושאים אשר למדנו בסמסטר זה בנושא- תולדות הקולנוע.

2. צלילי המוסיקה - המחזמר  

צלילי המוסיקה-  : The Sound of Music- הוא מחזמר עם מוזיקה מאת ריצ'רד רוג'רס, מילים מאת אוסקר המרשטיין ולברית מאת הווארד לינדזי וראסל קרוז. המחזמר מבוסס על ספר זיכרונותיה של מריה פון טראפ, The Story of the Trapp Family Singers.  
העלילה, אשר מתרחשת באוסטריה ערב האנשלוס בשנת 1938 מתארת את סיפורה של מריה, שמתחילה לעבוד כאומנת בביתה של משפחה גדולה, בזמן שהיא מחליטה אם להמשיך בהכשרתה להיות נזירה. היא מתאהבת בילדים, ולבסוף גם באביהם האלמן, קפטן פון טראפ. כאשר הקפטן מצווה לקבל משרה בחיל הים הגרמני, הוא מחליט להתנגד לנאצים. הקפטן ומריה מחליטים לברוח מאוסטריה לשווייץ יחד עם הילדים.
שירים רבים מהמחזמר הפכו לקלאסיים, כגון: "אדלווייס", "My Favorite Things",‏ "Climb Ev'ry Mountain"‏, "דו-רה-מי" וכן שיר הנושא - "The Sound of Music".
ההפקה המקורית של ברודוויי, בכיכובם של מרי מרטין ותיאודור ביקל, נפתחה ב 1959וזכתה בחמישה פרסי טוני, לרבות פרס טוני למחזמר הטוב ביותר, מתוך 9 מועמדויות. ההפקה המקורית של לונדון נפתחה ב-Palace Theatre  שבוסט אנד ב-1961. מאז, המחזמר הופק פעמים רבות נוספות, הן בארצות הברית ובבריטניה, והן ברחבי העולם.
בשנת 1965 יצא לאקרנים סרט קולנוע באותו השם בכיכובם של ג'ולי אנדרוס וכריסטופר פלאמר, אשר זכה בחמישה פרסי אוסקר.

3. מילים ולברית

 מילים מאת אוסקר המרשטיין.  ולברית מאת הווארד לינדזי וראסל קרוז.
אוסקר המרשטיין Oscar Greeley Clendenning Hammerstein II; ‏ 1960- 1895
היה פזמונאי ומחזאי אמריקאי ממוצא יהודי, ועסק גם בהפקה ובימוי מחזות זמר. במהלך ארבעה עשורי פעילותו זכה בשמונה פרסי טוני ושני פרסי אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (עבור The Last Time I Saw Paris (" הפעם האחרונה בה ראיתי את פריז" מהסרט Lady Be Good ‏; 1941 ו-It Might as Well Be Spring "זה יכול להיות אביב"  מהסרט State Fair "לרקוד עם שחר" 1945), פרס פוליצר ופרסים רבים נוספים למחזות זמר וסרטים מוזיקליים שהשתתף ביצירתם. הוא כתב כ-850 שירים שחלק מהם נכללים בספר השירים האמריקאי הגדול (Ol' Man River, All the Things You Are, My Favorite Things ועוד)...
שיתוף הפעולה הנודע ביותר שלו היה עם המלחין ריצ'רד רוג'רס במסגרת הצמד רוג'רס והמרשטיין אך כתב גם עם מלחינים נוספים בהם אוטו הארבך (Otto Harbach) וג'רום קרן.
בין מחזות הזמר הבולטים שכתב נמנים המלך ואני, ספינת השעשועים, צלילי המוסיקה, אוקלהומה,קרוסל, דרום פסיפיק וכרמן ג'ונס.
 
4.      מוזיקה לסרט 
ריצ'רד צ'ארלס רוג'רס  Richard Charles Rodgers 1902-1979 היה מלחין יהודי-אמריקאי, שכתב מוזיקה ל-43  מחזות זמר בברודוויי 19 מתוכם עובדו לקולנוע וליותר מ-1,000 שירים. רובם עם שותפיו הפזמונאים לורנץ הארט ואוסקר המרשטיין. בכך היה לאחת הדמויות החשובות בעיצוב ספר השירים האמריקאי הגדול. הוא אחד משני האישים הבודדים שזכו בפרס אוסקר, פרס טוני, פרס גראמי, פרס אמי ופרס פוליצר .
מחזמר זה היה האחרון שכתבו רוג'רס והמרשטיין; המרשטיין מת מסרטן תשעה חודשים אחרי ערב הבכורה בברודוויי. שני שירים חדשים נכתבו על ידי רוג'רס במיוחד עבור הסרט, "I Have Confidence" ו-"Something Good". המוזיקה הנפלאה של צ'רלס רוג'רס היא אשר מכתיבה למעשה את כל איכות הסרט.  רואים כיצד כמלחין יהודי  נוגע בכל מה שקשור במוזיקה היהודית וברעיון
של העם היהודי .. ובמיוחד בקטעי הרדיפה של הנאצים.

5.      תסריט
 ארנסט להמן
 
ארנסט פול להמן -2005 1915  היה תסריטאי אמריקאי הוא היה מועמד שש פעמים לפרסי האוסקר על תסריטיו במהלך הקריירה שלו סרטים כגון: מי מפחד מוירג'יניה וולף? סיפור הפרברים. מזימות בינלאומיות. ריח מתוק של הצלחה. סברינה וכמובן המחזמר צלילי המוזיקה  אך לא זכה.  בטקס פרסי האוסקר ה -73 בשנת 2001 הוא קיבל פרס אוסקר של כבוד כהוקרה על הישגיו ועבודותיו המשפיעות על המסך. הוא היה התסריטאי הראשון שקיבל את הכבוד  הזה.  פרס הוענק לו על ידי ג'ולי אנדרוז , חברה וכוכבת המחזמר  "צליל המוסיקה" .
 
 
6.      מפיק ובימאי הסרט   
רוברט וייז: Robert Wis- ‏  1914 - 2005   היה במאי קולנוע ,עורך ומפיק אמריקאי, שזכה בשלושה פרסי אוסקר ובפרס זיכרון
על שם אירווינג ת'ולברג. הוא עבד בתחום הקולנוע משנות ה-30 עד שנות ה-90.
וייז נולד בווינצ'סטר, אינדיאנה. הוא התחיל את הקריירה הקולנועית שלו ב -RKO כעורך מוזיקה וסאונד. ב-1940 ערך את הסרט אשתי המועדפת. מאוחר יותר היה למועמד לאוסקר על עריכת הסרט האזרח קיין ב-1941-.ב- 1957 ביים את הסרט "עד שירימו עוגן" בכיכובם של פול ניומן וג'ין סימונס. ב-1958 ביים את הסרט "אני רוצה לחיות" עם סוזן הייוורד בתפקיד הראשי. ב- 1956ביים את "מישהו שם למעלה אוהב אותי" בכיכובו של פול ניומן. ב-1961 ביים את סיפור הפרברים שזכה ב-10 פרסי אוסקר.ב-1962 ביים את נדנדה בשניים עם שירלי מקלין ורוברט מיצ'ם. ב-1966 ביים את הסרט היאנג צה הגועש עם סטיב מקווין וקנדיס ברגן.
ב-1965 ביים את הסרט צלילי המוסיקה, שהיה מועמד לעשרה פרסי אוסקר וזכה בחמישה, כולל פרס הבמאי הטוב ביותר ופרס הסרט הטוב ביותר.
היה נשיא איגוד הבמאים האמריקני והאקדמיה האמריקאית לקולנוע. יש לו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
לאחר שעבר התקף לב בביתו, מיהר וייז לבית החולים ושם מת מאי ספיקת לב. הוא נפטר ב-14 בספטמבר2005,  ארבעה ימים
אחרי יום הולדתו.
 
7.     גיבורי הסרט
גיבורת הסרט-   ג'ולי אנדרוז- בתפקיד מריה ריינר
ג'ולי אליזבת אנדרוז : Julie Elizabeth Andrews;   1935- היא שחקנית,  זמרת,  רקדנית  וסופרת אנגלייה, זוכת פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס גילדת שחקני המסך, פרס מפעל חיים, פרס אמי ופרס גראמי.
אחד מתפקידיה המפורסמים באחד הסרטים המצליחים ביותר של כל הזמנים - צלילי המוסיקה. היא כמעט דחתה את ההצעה
לשחק את 'מריה ון-טראפ', כי לטענתה הדמות בסרט "צלילי המוזיקה" הייתה יותר מדי דומה לדמות של מרי פופינס. הסרט יצא למסכים בשנת 1965 והפך להצלחה מסחררת, כשהוא ממוקם במקום הראשון ברשימת סרטי שוברי הקופות הגדולים ביותר
ועוקף לראשונה את הסרט "חלף עם הרוח. על גילום תפקידה בסרט הייתה מועמדת פעם שנייה ברציפות לפרס האוסקר, אך
הפעם לא זכתה. אף על פי כן, אנדרוז הפכה מיד לסמל, ולאחת הכוכבות האהובות ביותר בהוליווד.
 
גיבור הסרט-    כריסטופר פלאמר- בתפקיד קפטן גאורג פון טראפ.
ארתור כריסטופר אורם פלאמר- : Arthur Christopher Orme Plummer‏1929 – 2021)  היה שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה קנדי. פלאמר זכה בפרס אוסקר בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2011 על תפקידו בסרט "בגינרס", והיה מועמד לפרס זה ב-2009 על תפקידו בסרט "התחנה האחרונה". פלאמר, שהיה בן 82 בעת הזכייה, היה הזוכה המבוגר ביותר שזכה באוסקר אי פעם. נוסף על כך, הוא זכה בשני פרסי אמי, בפרס גלובוס הזהב, בפרס גילדת שחקני המסך ובשני פרסי טוני, והיה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב נוספים.
תפקיד הפריצה שלו בדרמה המוזיקלית הקלאסית של רוברט וייז  "צלילי המוסיקה" פלאמר הופיע בתפקיד הראשי, קפטן פון-טראפ, אב אלמן לשבעה ילדים, המתאהב בצעירה בשם מריה המיועדת להיות נזירה, ומבטל את אירוסיו לברונית שרדר כדי להינשא לה.
עם עליית הנאצים לשלטון וביסוס מעמדם, התרבו הלחצים על קפטן טראפ להצטרף לשורותיהם, לפיכך החליט לברוח עם משפחתו לשווייץ.
 
 
8.     פסקול הסרט
הפסקול של סרט הקולנוע משנת 1965 יצא לחנויות על ידי תקליטי RCA והוא אחד מאלבומי הפסקול המצליחים ביותר בהיסטוריה, לאחר שמכר למעלה מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם. מהדורות מודרניות יותר על גבי תקליטורים כוללות גם חומרים מוזיקליים מהסרט, אשר קודם לכן לא הופצו בפורמט האריך-נגן המקורי. חברת התקליטים הוציאה גרסאות של הפסקול גם בשפות זרות - בגרמנית, איטלקית,  ספרדית וצרפתית. תקליטי RCA הפיצו גם אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המחודשת משנת 1998, שהופק על ידי  Hallmark Entertainment  וכולל את כל השחקנים, לרבות רבקה לוקר, מייקל סיברי, יאן מקסוול
ופרד אפלגייט. בשנת 1987, חברת התקליטים Telarc הפיקה אלבום שירי המחזמר בליווי התזמורת של סינסינטי בניצוחו של 
אריך קונצל. את התפקידים הראשיים ביצעו כוכבי האופרה פרדריקה פון סטאד (בתפקיד מריה), האקאן האגארד (בתפקיד קפטן
פון טראפ), ואיילין פארל (בתפקיד אם המנזר). ההקלטה כוללת שני שירים חדשים שנכתבו עבור גרסת הסרט, את שלושת שירי
המחזמר המקורי שהם החליפו, וכן בית אחד מתוך השיר "An Ordinary Couple" שמעולם לא הוקלט קודם לכן. אלבום בביצוע
צוות השחקנים של הפקת לונדון המחודשת משנת 2006 הוקלט והופץ על ידי Decca Broadway Records.‏ לאורך השנים,
הופקו לפחות 62 אלבומי אולפן שונים ברחבי העולם, בשפה האנגלית וכן בשפות זרות, אשר כללו שירים מהמחזמר. רבים מהם
לא זכו להפצה בינלאומית, והופצו רק באופן מקומי.
 
9.     פרסים
בטקס גלובוס הזהב לשנת 1965, הסרט זכה בקטגוריית הסרט המוזיקלי הטוב ביותר.
הסרט היה מועמד ב-1966 לעשרה פרסי אוסקר, ומתוכם זכה בחמישה:
·       הסרט הטוב ביותר
·       הבימאי הטוב ביותר - רוברט וייז
·        פסקול המוזיקה הטוב ביותר - אירווין קוסטל
·       העריכה המוזיקלית הטובה ביותר- ריינולד ארוויס
·       לפסקול המעובד הטוב ביותר – קוסטל ג'מס
·       פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר – Corcoran, Fred Hynes
מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: דירגה סרט זה בין עשרת הסרטים הטובים ביותר.
 
 
10.  חברת ההפצה
 ב-2 במרץ 1965, פוקס המאה ה-20 הפיצה לאקרנים עיבוד קולנועי של המחזמר. צלילי המוזיקה.

נכון לשנת 2019 הסרט "צלילי המוזיקה"  הוא הסרט השישי ברשימת הסרטים המצליחים ביותר קופתית בכל הזמנים. לאחר
תיקון הנתונים לאור האינפלציה.
המחזמר היה ללהיט: הוא הופיע 1,443 פעמים, וזכה בשמונה פרסי טוני פרסי התיאטרון האמריקני, כולל פרס המחזמר הטוב
ביותר.
 

11. תגובות וביקורות

רוב הביקורות של הפקת ברודוויי המקורית היו אוהדות. ריצ'רד ווטס ג'וניור (ניו יורק פוסט) כתב כי למחזמר יש "קסם עדין להפליא" וכי יש בו "פשטות אדיבה ונטולת יומרות". ב-New York World-Telegram נכתב כי זהו "המחזמר הנהדר ביותר
שניתן להעלות על הדעת, הוא מעמיד אתרוג'רס ואת המרשטיין כמלודיסט וכתמלילן המובילים. הדיאלוג של לינדזי וקרוז 
תוסס ומשעשע בעלילה שמתעלה לכדי התרגשות אמיתית". בביקורת של ה-New York Journal-American  נטען כי "צלילי המוזיקה הוא המוצר הבוגר ביותר של הצוות  רוג'רס והמרשטיין ונראה לי שהוא הבשלתם המלאה של שני הכשרונות המופלאים האלה.
בביקורתו, ברוקס אטקינסון (ניו יורק טיימס שיבח את הופעתה של מרי מרטין וכתב כי "עדיין יש לה אותו מגע מוכר , מחוות
מדויקות, רצון טוב ואישיות זוהרת שהופכת את צליל המוזיקה לאינטימי ומוכר", וקבע כי "הדבר הטוב ביותר ב'צלילי המוסיקה' הוא רוג'רס והמרשטיין במצב טוב". עם זאת, הוא כותב, לליברטו "יש את המראה המוזנח של התיאטרון המוזיקלי שחלף מן
העולם עם אוקלהומה ב-1943. זה מאכזב לראות את הבמה המוזיקלית האמריקנית נכנעת לקלישאות האופרטה. ביקורתו של
 וולטר קר ניו יורק הראלד טריביון הייתה שלילית: "עוד לפני המחצית, 'צלילי המוזיקה' הופך לא רק מתוק מדי למילים, אלא
כמעט מתוק מדי למוזיקה", וקובע כי "הערב סובל מילדים קטנים".
 
 

12. צלילי המוזיקה ממבט אחר

זהו סיפורו של ניקולס האמונד, הילד פרידריך הילד הבוגר מתוך הסרט "צלילי המוזיקה".
אני ניקולס האמונד, בשנת 1964 כשהייתי בן 13 באתי  לגני מראבל בזלצבורג  אוסטריה כדי להשתתף בסרט צלילי המוזיקה.
את הסרט ראו עד כה מעל מילארד צופים ברחבי העולם. ואלו מאתנו ששיחקו בסרט זה לא ממש יודעים מדוע הסרט אהוב כל כך
על הצופים? ומדוע הוא כל כך פופולרי ומוסיף להיותץ כזה שנה אחר שנה. ? לכן, שבתי לזלצבורג כדי לקבל מספר תשובות
לשאלות אלו: בסרט זה אני גילמתי את הבן הבכור פרידריך במשפחת פון טראפ. כשחקן זו הייתה בשבילי הזדמנות נפלאה
ששינתה את חיי. צלילי המוזיקה הוא סרט וסיפור שכל העולם מכיר.. ואני אספר לכם את הסיפור האמיתי אשר סופר לי ע"י
משפחת פון טראמפ האמיתית.
הילד כיום  מספר על אמו - החיים לא תמיד היו חיים של טיפות גשם על ורדים.. ושפמים של חתלתולים .. את זה אפשר לשייך  בענווה לתמלילן הנהדר אוסקר המרשטיין .. "אמי הייתה אדם נורא ומורכב.. היא היתה אישה חזקה להפליא בעלת רצון של
ברזל במובן המלא של המילה.. היא כלל לא הייתה מקסימה וחביבה כפי שהיא מגולמת בסרט ע"י השחקנית ג'ולי אנדרוז.. זה
אפילו רחוק מכך.. זהו סיפור יותר סבוך , יותר דרמטי, ויותר מרגש מכל תסריט אחר..
 

13. השירים במחזמר

·        השירים - מה הם מסמלים? מהו נושא השיר? ומה הוא רוצה להביע? 
         במחזמר זה השירים בנויים בצורה מלודית פשוטה, בצורה שבה כל אוזן מסוגלת באופן המיידי לזהות את המלודיה 
         ואת המוטיבים המוזיקליים. כל שיר במחזמר זה מסמל אפיון שונה. וכל מוטיב נוגע באפיון זה או אחר של הדמויות,
         התקופה, החיזור, וכמובן האהבה. הרעיון הבסיסי בסרט זה אלו הם צלילי המוזיקה. הצלילים אשר לבסוף גם הצילו
         את משפחת טראפ מהזרוע הנאצית. 
         היופי בשירים אלו נובע מעצם העובדה הנהדרת והמשותפת של רוג'רס והרמשטיין, השילוב הנהדר של המוזיקה
         למילים עשה את מירב הסרט. הסרט מוכר אך ורק בזכות 27 השירים האיכותיים הללו אשר יישארו עמנו לדורות רבים. 

 -       "צלילי המוזיקה" -  " ("The Sound of Music")
·       "מריה-  " ("Maria")
·        "יש לי ביטחון" ("I Have Confidence in Me")
·        "הדברים שאותי משמחים-  " ("My Favorite Things")
·        "דו-רה-מי" -    ("Do-Re-Mi" )
·        "שש עשרה, עובר לשבע עשרה-    ("Sixteen Going on Seventeen")
·        "הרועה הבודד" -   ("The Lonely Goatherd")
·        "שלום, שלום - " ("So Long, Farewell")
·        "כל הר וגבע-  ("Climb Every Mountain")
·        "אדלווייס" -   ("Edelweiss")
·        "משהו טוב -  ("Something Good")
 
 
 14. השירים –
מה הם מסמלים , מהו נושא השיר ? ומה הוא רוצה להביע?
במחזמר זה השירים בנויים בצורה מלודית פשוטה, בצורה שבה כל אוזן מסוגלת באופן המיידי לזהות את המלודיה ואת
המוטיבים המוזיקליים.  כל שיר במחזמר זה מסמל אפיון שונה. וכל מוטיב נוגע באפיון זה או אחר של הדמויות, התקופה, החיזור, וכמובן האהבה. הרעיון הבסיסי בסרט הם צלילי המוזיקה, הצלילים אשר לבסוף גם הצילו את משפחת טראפ מהזרוע הנאצית.
  
היופי בשירים אלו נובע מעצם העבודה הנהדרת והמשותפת של רוג'רס והמרשטיין, השילוב הנהדר של המוזיקה עם המילים
עשה את מירב העבודה של הסרט. הסרט מוכר אך ורק בזכות שירים איכותיים אלו אשר ישארו עמנו לדורות רבים. 
 
רשימת השירים
מערכה ראשונה                                                           
 

מספר	שם השיר	שם השיר בעברית	ביצוע	תיאור	מוטיב	הבימאי הצלם התסריטאי
	Preludium	תיאטראות	אם המנזר, הנזירות	תאור הנוף הכללי  בשוויץ		הצלם- תצלום .A .C תקריב להאדרת הנוף הנפלא של שוויץ.
	The Sound of Music	צלילי המוזיקה		תאור הרי האלפים הגיבורה שרה	מוטיב מס' 1	התמלילן- אני הולכת לגבעות לשיר כשלבי בודד.. הגבעות אשר חיות מצלילי המוזיקה זה אלפי שנים. הצלם-  צילום נוף מהיפים שהיו בקולנוע.
	Maria‏	מריה	האחות ברתה, האחות סופיה, האחות מרגרטה, אם המנזר	אם המנזר והנזירות שרות אודות  מריה. מריה- אמו של ישו	מוטיב מס' 2	התסריטאי-נותן את השם מריה לגיבורת הסרט כדי לנווט את הצופים אל משהו טהור קדוש..
	My Favorite Things‏	הדברים שאותי משמחים	מריה, אם המנזר	מריה מנסה באמצעות מוזיקה על דברים משמחים, לנסות ולהעביר להם את הפחד מרעמים וברקים		אפקטים קולנועיים- שלוב של אפקטים קולנועים חופפים הרעמים והברקים וברקע השירה המוזיקלית.
	My Favorite Things (reprise 1)‏	הדברים שאותי משמחים	מריה	הבימאי- התפיסה כאן של הבימאי זה להמחיש כמה קשה לילדים במיוחד לגדול ללא אמא.		המלחין - כאן המלחין עושה עבודה יוצאת דופן של חוסר חפיפה של צלילים בין צליל הרעם והברק לבין צליל המוזיקה. ונוצר קונטרס מעניין
	Do re mi  ‏	דו רה מי	מריה, הילדים	הבימאי- ממחיש באמצעות מריה אשר מלמדת את הילדים את צלילי המוזיקה. כפי שמדברים יש :A B Cכך כאשר רוצים לשיר שרים MI RE DO		המלחין - מבטא באמצעות המוזיקה בצורה פשוטה להפליא כדי להחדירה לתודעת קהל הצופים.
	Sixteen Going on Seventeen‏	שש עשרה, עובר ל-שבע עשרה	רולף, ליזל	תקופת החיזור רולף הגרמני , מחזר אחר ליזל האוסטרית.		הצלם-  הקפיצות והריקוד מתארות את החיזור של הנער אחר הנערה. המלחין והתמלילן - כותבים מוזיקה יפה צעירה עם מילים פשוטות המדברות על חיזור ואהבה.   הבימאי- מתאר שהרוע לא נמצא בין שני אנשים אלא בין שני רעיונות ..
	The Lonely Goatherd	הרועה הבודד	מריה, הילדים	שירת היודל באמצעות מחזה בובות.		המלחין- מוזיקה אשר משרתת גם את הילדים, צופים רבים בסרט וגם במחזות זמר בתיאטראות ברובם ילדים.  הבימאי - מדבר אל הדור הבא -הפסיקו את השנאה, פנו לאהבה.
	The Lonely Goatherd (reprise)	הרועה הבודד	גרטי	שירת היודל באמצעות מחזה בובות.		השחקנית - מתגלה כאן כאחת הזמרות הטובות בעולם הקולנוע. במיוחד שינויי הסולם בשירת היודל. ביצוע לא קל.
	How Can Love Survive	איך יכולה אהבה לשרוד	מקס, אלזה
	The Sound of Music (reprise)‏	צלילי המוזיקה	מריה, הקפטן, והילדים	המוטיב הראשון חוזר הפעם מצטרף הקפטן	מוטיב 1	המלחין- מבקש להוסיף קול בריטון נוסף לשירת מריה והילדים .. הבימאי- החיבור המשפחתי שמתרקם והולך..
	Lendler	לנדלר	אינסטרומנטלי
	So Long, Farewell	ארוכה היא הפרידה. שלום, שלום	הילדים	הילדים מתאמנים לקראת  שיר הפרידה מארץ מולדתם .		המלחין- המוזיקה היא התרופה לכל המכאובים .. הבימאי- רעיון בריחה מהשנאה באמצעות מוזיקה.
	Morning Hymn‏	מזמור בוקר	הנזירות	הנזירות שרות מחר יפציע יום חדש.. אין איש יודע מה ילד יום..		המלחין- השירה של הנזירות בכנסייה ואיכות השירה מוסיפה נופך חיובי מוזיקלי נוסף לטיב הסרט.
	Climb Ev'ry Mountain	כל הר וגבע	אם המנזר	אם המנזר מסבירה למריה שהמנזר הוא אינו מקום למסתור ומה שחשוב יותר מהאל זה החיים עצמם.		המלחין- איזו מוזיקה נפלאה , איזה קול מדהים , הכל שלו רוגע כביכול רגע האמת שהוא מעל המציאות האפורה.

 
 מערכה שניה
 

מספר	שם השיר במקור	שם השיר בעברית	ביצוע	תיאור	מוטיב	הבימאי/הצלם/התסריטאי/ המלחין
	My Favorite Things	הדברים שאותי משמחים	מריה, הילדים	אלה כמה מהדברים האהובים עלי
	No Way to Stop It‏	אין דרך לעצור את זה	אלזה, מקס, הקפטן
	An Ordinary Couple	זוג רגיל	מריה, הקפטן
	Gaudeamus Domino	מתנת אלוהים	הנזירות
	Maria (reprise)‏	מריה	הנזירות	הנזירות שרות אודות מריה
	Confitemini Domino		הנזירות
	Sixteen Going on Seventeen (reprise)‏	שש עשרה, עובר ל-שבע עשרה	מריה, ליזל	מריה שרה ומספרת לליזל את מהות החיים דבר שהיא עצמה כלל לא התנסת בו..		הצלם-  עושה עבודה נהדרת של חידוד יופיה של ליזל ומריה. תפאורה- התפאורה בסרט פשוט מדהימה כולל כמובן ביתם של משפחת טראפ.
	Do-Re-Mi (reprise)‏	מריה, הילדים	מריה, הקפטן, הילדים	כל משפחת טראפ- שרה את השיר דו רה מי . לפני הבריחה מאוסטריה.		המלחין- כאן המלחין נתן אפשרות של אלתור לזמרים.
	Edelweiss‏	פרח בר לבנבן ברך את מולדתי לנצח	הקפיטן -  שיר זה וביצוע זה ע"י קפטן פון טראפ נחשב לאחד מהשירים היפים שנכתבו במוזיקה.	Edelweiss-זהו  שיר אהבה לפרח אדלווייס המסמל בשיר את אוסטריה, מולדתן של דמויות המחזה. השיר הפך פופולרי ברחבי העולם.		המלחין- איזו מוזיקה נפלאה מרגשת עג דמעות. התמלילן– לשלב כאן שיר על אהבת המולדת בתקופה הזו של הנאציזם. התסריטאי/הבימאי- תקריב המצלמה בשיטת A.C בסוף השיר המבט על המולדת. חיים - הכנה  של תוים בשפה העברית. "פרח בר לבנבן ברך את ארץ מולדתי "
	Something Good	משהו טוב	הקפטן ומריה	תיאור של אהבה אמיתית בין שני בני זוג  כפי שזה יכול להיות רק בסרטים..		הבימאי- עבודה נפלאה המגע של טראפ במריה אחזקת הידיים אחד מקטעי הבימוי היפים בסרט. המלחין- דואט נפלא בין שני אוהבים
	So Long, Farewell (reprise)‏	שלום, שלום	מריה, הקפטן, הילדים
	Finale Ultimo (reprise of "Climb Every Mountain")‏	כל הר וגבע	הנזירות (המקהלה)	סוף המחזמר- משפחת טראפ בורחת מאוסטריה להרי האלפים ומשם לשוויץ		הבימאי- הסוף הטוב כמובן Happy End  הטוב גובר על הרוע.. וכמובן שהאהבה מנצחת את הכל.

 
 
                                                 
                                                 ה  ס  ו  ף !        The End


 
 
מבנה - עבודת הגמר

1. מבוא – מדוע בחרנו בשלושת הסרטים ? מהם מייצגים עבור התקופה שבחרנו בה? ומדוע נבחרו

               הסצנות המסויימות.. (חצי עמוד)..

2. גוף העבודה-  שם הסרט, שנת היציאה, בימאי ושחקנים.
3. ניתוח הסרט- להשתמש בליקסיקון הקולנועי ? מה אנחנו רואים? מה אנחנו שומעים?
4. שפת הקולנוע- להשתמש בשפה הקולנועית שלמדנו, מהו תפקידה של המוזיקה בעיקר בתוך הסצנה
5. בבליוגרפיה- נימוקים והוכחות לנאמר.
6. סיכום העבודה- מה הוכחנו בכל אחד מהניתוחים.
7. פילמוגרפיה- הסרטים שצפינו בהם לצורך ההוכחות של הז'אנר שאותו נתחתם שם הסרט שם הבימאי ושנת יציאת                                 הסרט לאקרנים.
8. הסיפור- ממה הסצנה מורכבת ? סיפור, נרטיב..
9. נקודת המבט- מי מספר את הסיפור? האם ישנו נושא מוזיקלי?
10. הסצנה – מזהה מי גיבור הסצנה?  על מי הסצנה מספרת ? נושא מוזיקלי, לייט מוטיב, תיאור התחושות.
11. שני פנים לאותה נקודת מבט- היחס של הגיבור לסביבתו? איך הוא מגיב לסביבה ?
12. המוזיקה- מספרת נושא שאינו מודגש בתמונה ולהיפך.
13. הצפייה- מה אנחנו רואים?
14. הבימאי- על מה הבימאי שם את הדגש בחלק הויזואלי?
15. גודל הפריים –בשלושת הנושאים שלמדנו בשיטה של קרוב ומרחוק.  M.S  L.S  C.U   G B  - האם אין סיפור                                         המתקיים במקביל.
16. מיקום הדמויות   -   האחת מהשניה. 

• הדמויות נמצאות באטרקציה
• האם יש לזה ביטוי מוזיקלי
• התמיכה בצבע - לכל צבע בסרט יש סימול: כחול – אוירה קרה , אדום – קנאה 
• ורוד – אהבה דמות אפורה וכדומה (לבדוק באינטרנט את עולם הצבע)..

       במחזמר לצבע יש מעמעות.

17. תנועת שחקנים ומצלמה- 3-4 תנועות מרכזיות :תנועה מלמעלה למטה, ימינה שמאלה, שמאלה ימינה, מעקב אחר                                                  הדמות בתנועה.
18. תנועת המצלמה-  מה המוזיקה עושה בתנועת המצלמה?
19. אפקטים – מתי מעצימים אפקט בתוך תמונה? ומהי הקורלציה בין המוזיקה לתמונה.
20. סצנה- להגדיר את הנושא של הסצנה מבעד לקומפליקט: פוליטי, חברתי .

 
 מהו מחזמר
שלושת המרכיבים העיקריים אשר מרכיבים את המחזמר הם: המוזיקה, המילים, והסיפור .
הצוות כולל: בימאי, מנהל מוזיקלי, כוריאוגרף, כותב התמליל, והמלחין המוזיקלי.
היבטים טכניים הכוללים: עיצוב תלבושות, תפאורה, תאורה, צילום, עריכה, וסאונד.
משחק: וכמובן את שחקני המחזמר.
 
הצופה בסרט
הצופה בסרט רואה למעשה רק  40% ממה שמכיל הסרט. הצופה אינו מבין ואינו צריך להבין איך וכיצד נכתב התסריט,
כיצד הסרט נערך, מה היתה שיטת ההסרטה בכל טייק ובכל סצנה, ומה העיר הבימאי לשחקן בכל סצנה וסצנה, כמות
הטייקים שהושקעו בעל סצנה, מה היתה שיטת הצילום וכדומה.. הצופה רואה למעשה את המוצר המוגמר לטוב או לרע.
 
תסריט הסרט
התסריט ברב המקרים הוא אשר קובע את איכות הסרט..
את העלילה מקדמים באמצעות דיאלוגים, כאשר המטרה היא לתרגם את התסריט לסיפור ויזואלי.
 
מפיק הסרט
מפיק הסרט זהו האדם אשר משקיע את כספו האישי ברעיון של התסריט. מדובר בהשקעה כספית גדולה שבאם אינה מבוצעת
כיאות הרי שכל הכסף שהושקע בסרט יורד לטמיון. ולכן המפיק הוא אשר בוחר את בימאי הסרט, את השחקנים בסרט, את
מלחין הסרט, את הצלם, וכל מה שקשור בהפקת הסרט. (בארץ אין מפיקים היכולים להפיק סרט ולכן ההפקה של סרט ישראלי
תלוי ברובה בקרנות ציבוריות כולל השקעה ממשלתית)..
 
בימאי הסרט
הבימאי נבחר ע"י מפיק הסרט. ומתפקידו  לביים את השחקנים ע"פי התסריט שהוכן. (בימאי רשאי לשנות את התסריט וזה ב
תיאום עם מפיק הסרט).. תפקידו של הבימאי לתרגם את התסריט לסיפור ויזואלי . הבימאי למעשה מספר לנו הצופים את סיפור הסרט .. כפי שהוא רוצה או התכוון להעבירו. ולמעשה העט של הבימאי זו המצלמה.
 
עבודת הבימוי
עבודת הבימוי מתחלקת לכמה רבדים:

• הבנת התסריט.
• הבנת הדיאלוגים השונים.
• איך כל סצנה בנויה.
• הז'אנרים השונים.
• באיזו שפה להשתמש.
• אלו שחקנים לבחור.
• באיזו תאורה להשתמש.
• עניין הסאונד, הקלטת שטח.
• הקלטות באולפן ההקלטות.
• עיצוב תסרוקות תלבושות תפאורה איפור .
• עריכה קול, אפקטים ..
• נשמע להערות מפיק העל.
• אנשי קביעת תהליך העריכה הצילום ווהפקה
• אנשי ההפצה
• אנשי צילום
• גודל התקציב, התקציב נקבע ע"פי גודל התסריט
• שינויים או תוספות בתסריט
• האם השחקנים שנבחרו אכן מתאימים לסרט.
• מדובר בסך בצוות מינימלי של 50 איש ויותר הכל כמובן תלוי בתקציב

 
המוזיקה בסרט
המוזיקה היא אחד הקטעים החשובים בהכנת סרט. המוזיקה של הסרט ברב המקרים עושה מחצית מאיכותו של הסרט.
המוזיקה של הסרט אומנם היא נשמעת ברקע העין רואה 80% והאוזן שומעת 20%  ובכל זאת למוזיקה של הסרט השפעה
עצומה על תוצאת איכותו של הסרט.
 
תפקידו של מלחין הסרט
אנחנו כמלחינים אשר כותבים מוזיקה לסרט חייבים להבין את הסצנה חייבים להבין את המשחק של הסצנה וחייבים להבין
את דרישותיו של הבימאי לסצנה זו לפני שאנו כותבים את המוזיקה לסרט. לכתוב מוזיקה יחסית זה קל ,, אך להתאים מוזיקה
לסצנה זה דבר קשה מאין כמוהו .. באיזו סצנה אני כותב מוזיקה ובאיזו סצנה לא ? יש צורך להתאים את המוזיקה לסצנה
המדוברת.. האם מדובר בסצנת : מתח, חרדה, קומדיה, דיכאון, לוויה, חתונה, מלחמה, קטע רומנטי, קטע של העלאת זכרונות,
באיזה מוטיב להשתמש, ובכלל יתכן מצב שהבימאי למרות אופי הסצנה מבקש בכלל משהו שאינו מתאים לסצינה.. יש להתחשב כאשר כותבים מוזיקה לקולנוע, ברעשי הרקע שיהיו בסצנה, להתאים את הכלים המוזיקליים לכל קטע בהתאם לסצנה ועוד..
 
שחקני הסרט
אחד הדברים החשובים של מפיק הסרט, זה לבחור בשחקנים טובים אשר יכולים להטיב עם הסרט , וכמו בכל השקעה המפיק
מבקש לגרוף רווחים מהסרט.
היום כל שחקן קולנוע רציני מרוויח הון עתק בגין כל סרט..ישנם שחקנים אשר מקבלים בגין סרט אשר נמשך בסך הכל מספר
חודשים מעל 10 מיליון דולר.
 
שלוש תקופות בחיו של סרט
תקופה ראשונה – השלב הראשון של עשיית הסרט נקרא שלב הפרה פרודקשיין- זהו שלב טרום ההפקה של הסרט, גיוס
התסריט, ועל פי התסריט מגייס המפיק את הבימאי, המלחין, השחקנים, התסריטאי עצמו, הצלמים, אנשי האיפור והסאונד,
אנשי ההפקה, האנשים האחרים על הפעלולים בסרט, רעשי רקע וכדומה.
בשלב זה מגבשים את תקופת הצילומים, אורך תקופת הצילומים, גודל התקציב, עריכת חוזים בין כל הגופים , קביעה מועד
חיציאת הסרט לאקרנים.
תקופה שניה -  השלב השני של עשיית הסרט  נקרא שלב הפרודקשיין. בשלב זה כותבים בצורה מסודרת את כל הסצינות
על פי התסריט סצנה אחת אחרי השניה, קובעים את כמות הטייקים הדרושים לכל סצנה , קובעים את משך הזמן המיועד
לצלם ולשחקן/ים לבצע את הסצנה. כל עבודת הבימוי כתובה בצורה מסודרת סצנה אחר סצנה, בשלב זה פונים למלחין מראים
לו את התסריט מראים לו את הסצנה הערוכה ומבקשים מהמלחין לכתוב את המוזיקה ..
תקופה שלישית – שלב הצילומים .. יום צילום אמור להמשך 12 שעות  ב-12 שעות אלו בדרך כלל מופקים בין 3-5 דקות צילום
של הסרט. ככל שיש תקציב גדול יותר עובדים יותר בנחת ובלי לחץ בין 3-4 חודשים לסרט.
הכל כאן מפורט כל אחד יודע את תפקידו כל אחד יודע מה הולך להיות בכל יום צילום, הכל מאוד מדוייק והכל פועל על פי
התקציב הכספי. הצילום מתחיל בשעה 6 בבוקר ומסתיים בשעה 18 בערב. בשעה 6 בבוקר אוכלים ארוחת בוקר עד 6:30
ובשעה 12 אוכלים ארוחת צהרים עד 12:30  כך שלמעשה ישנם רק 11 שעות צילום ביום. במתכונת זו ישנם צילומי יום וישנם
צילומי לילה בהתאם לתסריט הסרט.
 
שלב עריכת הסרט

• צפייה בחומרים שכבר הוכנו.
• עריכה צפייה ושינויים
• 3 חודשים אורכת העריכה
• הבימאי יושב עם העורך
• הבימאי יושב עם מלחין הסרט מהבחינה המוזיקלית
• הבימאי יושב עם עורך התמונה הפס קול עורך הדיאלוגים.
• כל שחקן (קול) בסרט מקבל ערוץ הקלטה נפרד.
• כולל ערוצים נוספים כגון ערוצי אוירה (אמבולנס משטרה איושת הרוח, שעשוך הגלים וכדומה..
• איך העולם של הסאונד יישמע בסרט מבחינת יצירת העולם הקולי ולא המוזיקלי.
• הבימאי הוא שקובע לבסוף את השפה המוזיקלית ולא המלחין.
• חשוב שהבימאי יבין קצת מהבחינה המוזיקלית.
• יש לציין כי קיימים מלחינים אשר כתבו מוזיקה לסרטים מוזיקה מוכנה שכל בימאי יכול להשתמש במוזיקה זו מבלי
• להזדקק למלחין (למשל קיימת אפשרות שכזו בארץ המלחין שמו דני סידס והוא מספק תמורת תשלום כמובן ערוצי
• סרטים מכל הסוגים מוכנים לחיבורים לסצנות שונות.
• במידה ויש תקציב ורוצים להפיק סרט רציני אזיי תמיד עדיף שבסרט יהיה מלחין צמוד לכל סצנה וסצנה.
• מעצב התמונה נקרא קלוואזר והוא אחראי על עיצוב התמונה מבחינת התאורה הצבעים ופוקוס התמונה.
• המפיק העל הוא שחותם עם המלחין ולא הבימאי.
• בעריכה של סצנה משתתפים כל 50 העובדים כולל תפאורה, עיצוב, איפור, תלבושות, כל השחקנים, וכל מה שאמור
• להתרחש בתוך הסצנה כפי שזה נכתב הלכה למעשה.
• כל דבר שמחליט עליו הבימאי יש לזה השלכה מאוחר יותר על הצופה..
• המוזיקה בסרט יכולה להיות מוזיקה אומנותית או מוזיקה מסחרית הכל תלוי מה דורש בימאי הסרט.
• האומנות ומה שהתכוון הבימאי צריכה להגיע להגיע לכולם אך היא אינה חייבת לדבר לכולם במידה שווה וזה תפקידו
• העיקרי של בימאי הסרט להבהיר לכולם על מה דנה הסצנה.. בפרוט מלא.. 

 
שיטות צילום של סרט
צילום מגובה העין
העמדה בפריים
תנועת מצלמה
Top Angel – נקודת המבט האלוהית
Over the shoulder –  צילום מעבר לכתפיים של המצולם.
Pan and till- תזוזה ימינה ושמאלה של המצלמה

• - צילום מעל באמצעות רחפן Zoom out-  צילום מקרוב ( הזקן מהסרט התפוז המכני).
• - קורוב התמונה
• -  הרקע זז אחורה והדמות כביכול נעה קדימה.
• - מצלמה בידי אדם

Shot Hand – מצלמה ידנית עם מעקב
Too Shot- שני אנשים בפריים אחד..
דמויות בהצללה- שילוב בין תאורה להגשה.
התאורה אשר מייצרת צבעוניות .. לצבע יש טמפרטורה  כחול- חם יותר, צהוב- קר יותר וכדומה.. וזה נועד כדי לאפיין את
הדמויות הגיבור הטוב לעומת הרע.. וכדומה.. הצבעוניות יוצרת אף מסתורין ירוק- הקנאה שחור- המות  צהוב – ריחוק ..
צפינו בסרט מלפני 110 שנים בשחור לבן לעומת אותו סרט אשר צבעו אותו היום ,, שינוי ממש דראסטי בסרט.
סוגי הצבעים בתאורה מתאפיינים : צבע מונוכרומטי, צבע אנלוגי,  צבע קומפלמנטרי, צבע טריאדוק ..
באמצעות צבע ניתן לראות טוב יותר את הגשם ישר יורד בלילה  וזאת באמצעות יצירת אור מלאכותי על הצבע..
וכמובן את הצבע בסרט ניתן לייצור באמצעות תלבושות ..
 
התאורה בסרט
זהו כלי מאוד חשוב בעשיית הסרט . המטרה זה לצייר את הסצנה באמצעות האור.
התאורה מגלה ומסתירה כל הזמן את מה שהבימאי מנסה לומר בסצנה.. האור על הדמות משחקת משחק לא פחות חשוב
מהשחקן עצמו. כגון כיסוי שטח מסויים מהפנים.. הבלטת חלק מסויים מהפנים ..
תאורה קונטרקסיט- משמשת למעשה לסרטי גנגסטרים מאפיות התאורה אינה אחידה.
כיום משתמשים בפנסי לד לצורך התאורה הכללית לצורך יצירת מסך אור לבן ונקי ולא האור הצהוב של הטבע(השמש)
משולש דה וינצ'י-  זהו מקור אור של צד שמאל האף יוצר הצללה והחלק הימני פחות מואר . מונח זה התקבע בתאורה של
הסרטים מציוריו של ליאונרדו דה וינצי אשר השתמש בצירויוי בהצללה של הדמות ובהארת חלק ממנה. התאורה חשובה לא
פחות מפניו של השחקן.. הציירים עשו לנו את השיעור הראשון בתאורה רמברנד למשל צייר בשיטה של שמאל מואר וימין חשוך
והלבן ממש בוהק הציור למעשה מביע את מקור האור..
 
קומפוזיציה בסרט
קומפוזיציה- האופן שבו מאורגנים בפריים אלמנטים (מרכיבים) חזותיים כמו חפצים,קוים, צורות, טקסטורות, צבעים ודמויות.
מיזנסצנה- Miseen Scene) (  - העמדה של כל מה שקיים בסצנה, ארגון התנועות והמרכיבים החזותיים, במרחב של הפריים.
עומק שדה- התחום במרחב המצולם שבו נמצאים האלמנטים בפוקוס חד.
Deep focus- צילום בעומק שדה רב, הגורם לכך שאלמנטים שניצבים במרחקים שונים מהמצלמה יופיעו בתמונה בפוקוס חד
Over lap- הנחת אובייקט שיסתיר חלקית אובייקט אחר ליצירת תחושת עומק.
חזית – foreground  - קדמת הפריים, החלק הקרוב של הפריים, היחס בינו לבין הרקע יוצר הרגשה של עומק.
רקע- background- אחרי הפריים , החלק המרוחק של הפריים.
פריים סגור-  כאשר אובייקטים תוחמים את הפריים מכל קצותיו, מיועד לשם יצירת הרגשה קלאוסטרובית .
יש בו את כל החפצים אשר יוצרים מועקה, פחד, לחץ, חרדה וכדומה..
פריים פתוח- כאשר ישנם צדדים לא תחומים בפריים..  יש בו את כל החפצים אשר יוצרים מרחב, נוף, תחושה אופטימית
לדוגמה: שמים וכדומה..
גרין פריים – מסך ירוק – זוהי שיטת צילום השחקנים משחקים מול מסך ירוק אינם יודעים מה יש מעבר למסך וזאת כדי לאפשר לשחקנים להיות בתוך הווית הסרט מבלי להשתכנע ממה שקורה מסביב.
 
פס קול הסרט
מחולק למספר ערוצים:

• ערוץ הדיבור
• ערוץ רחשי רקע
• ערוץ המוזיקה
• ערוץ האפקטים

פס הקול מכיל מספר סאונדים:
סאונד סינכרוני- הדיבור התנועות מתואמים לתמונה המוקרנת.
סאונד א- סנכרוני-  הדיבור התנועות אינם מתואמים לתמונה המוקרנת.
קריינות- קריינות שהמקור שלה  אינו מוצג במסך .
 Roomtome-  סאונד אשר מוקלט בחלל המצולם.
Wild-  לקיחת סאונד מבלי לצלם אותו במקביל.
Folly-   רעשים ואפקטים המוקלטים בתנאי אולפן. כיום ישנם אלפי אפקטים מוכנים הנמגכרים תמורת תשלום.
Bom-  זהו מוט ארוך שמיקרופון ההקלטה ממוקם עליו בקצה למעלה.
Mixing-  התהליך שבו מערבבים יחד את מרכיבי הקול שהוקלטו בערוצים השונים. (היום יש המון דרישה לעבודה בנושא זה למעוניינים בפרנסה טובה)..
 
סוגות קולנועיות
סוגה= ז'אנר
הז'אנר הקולנועי מכיל את מבנה הסיפור העלילה, הגיבורים, התפאורה, התלבושות, המשחק, התאורה, פתיחה וסיום.
הסוגות העיקריות: מלודרמה, מתח, קומדיה, מחזמר,וכדומה כ-40 ז'אנרים שונים.
שני סוגי קולנוע עיקריים: סרט עלילתי, וסרט תעודי.  זאנר הסרט התעודי מבויים ומוסרט בדיוק כפי שזה נעשה לסרט
עלילתי.. (ההבדל בין כתבה לסרט תעודי? כתבה אינה חייבת לספר סיפור אלעומת זאת סרט תעודי כן חייב). ולכן סרט
תעודי חייב בבימוי ..
שני האחים ווארנר המציאו את המצלמה בשנת 1885 עם המצאת המצלמה מתחיל להיווצר התפתחות קולנועית כולל
בהמשך הוספת הסאונד .
 
זויות צילום
זויות הצילום נקבעות על פי מיקום המצלמה.
Low angle –  זוית נמוכה- צילום בו המצלמה מוצבת מתחת לאובייקט המצולם.
High angle – זוית גבוהה- צילום בו המצלמה מוצבת מעל לאובייקט המצולם.
  Eye level – צילום מגובה העין, צילום בו המצלמה מוצבת בגובה האובייקט המצולם.
Oblique angle- זוית עקומה- צילום בו המצלמה מושפעת על צידה הימני או השמאלי.
Birds eye view- זוית ממעוף הציפור- צילום בו המצלמה ניצבת 90 מעלות מעל האובייקט.
Full shot- שוט מלא של חפץ
Two shot- צילום של שני אנשים בדרך כלל מצרפים את גודל הפריים .
Group shot- צילום של שלושה אנשים ויותר.

תנועות מצלמה
חצובה- מתקן אשר עליו מרכיבים את המצלמה כדי שתהיה יציבה.
Pan fight/left – תנועת המצלמה הנייחת, הנעה על צירה האופקי, גוף המצלמה נע לכיוון ימין או שמאל, וכך נוצר אפקט של
סריקה אופקית.
Swishq whip pan -  תנועת הפאן המהיר , גורם למריחת האובייקט הויזואלי המצולם.
Till down/up  - תנועת המצלמה הנייחת הנעה על צירה האנכי גוף המצלמה נע מעלה ומטה. תנועה זו יוצרת אפקט של
סריקה אנכית.
Dolly in/out/ right/qleft – הנעת המצלמה על מנשא עם גלגלים. באופן חופשי על פני הקרקע , שימוש נפוץ ב-Dolly In-
אל תוך עומק הפריים, לעומת Dolly out- בה המצלמה נעה אחורה וחושפת פרטים נוספים בצילום.
במצב זה יתכן גם דולי מעגלי וייצוב התנועה יהיה ע"י שימוש במסילות.
Stedy cam-  מצלמה הנישאת ע"י הצלם עצמו. ומיוצבת ע"י מערכת של ג'ירוסקופים. האפקט דומה לדולי אך אינו מחייב
שימוש במסילה.
תנועת Crane  - תנועה שבמהלכה מוצבת המצלמה מעל הקרקע והיא מונעת באויר, למעלה, למטה, פנימה החוצה ולצדדים.
בדרך כלל באמצעות מנוף.
Hand held camera- תנועת מצלמה בה המפעיל.
 
מילון מושגים
ריאליזם –  סרטים בהם התוכן חשוב על הצורה. אמצעי המבע מאופיינים בשימוש שמרני של היוצרים. הסרטים בנויים בצורה, שהאשליה תשמר ולא תיחשף שום מניפולציה. הסרט מציג תמונה אובייקטיבית של העולם הממשי כפי שמבין הצופה. היוצרים מעלימים את אישיותם ואין הבחנה של סגנון. בסרטים ריאליסטים ישנו ניסיון של שעתוק המציאות באופן שלא יסגיר פרשנות.
קלאסיציזם –  ייצוג מסוגנן במקצת של המציאות שמתקבלת על ע"י הקהל. המטרה של הסרט היא פונקציונאלית. הסרט נועד
לבדר. ההתמקדות היא על הסיפור וכיצד אמצעי המבע הקולנועי מסייעים לכך. הסרטים הקלאסיים נועדים הזדהות של הצופה
עם הערכיים המוסריים ועם השאיפות של הגיבור.
פורמליזם –  סרטים בהם הצורה מביעה את התוכן. הסרטים מסוגננים ומעוותים במכוון כדי לבטא האופן סובייקטיבי את חווית המציאות של היוצרים. ישנו רצון לעיצוב מחודש של המציאות.
סמיולוגיה: תורת הסימנים, מידת הקשר בין הסימן לדבר שאותו סימן מצביע עליו.
 
צילום תאורה וקומפוזיציה
Take טייק: בתהליך הצילומים, הצילום הרציף מ"אקשן" ועד "קאט".
Shot שוט: הטייק הנבחר. צילום רציף בין קאט אחד למשנהו בסרט המוגמר.
Scene סצינה: התרחשות עלילתית הנערכת בחלל ובזמן אחד.
  Sequenceסיקוונס: רצף של התרחשות עלילתית או רעיונית, שיכול לחרוג מחלל ומזמן אחד.
לדוגמא: עריכה צולבת המציגה שתי סצינות או יותר, המתרחשות סימולטנית ושייכות ליחידה עלילתית ו/או רעיונית אחת.
בסרט הנרטיבי הסיקוונס חופף בדרך כלל לסצינה.
 
    מרחקי צילום: (נקבעים על פי גודל האובייקט המצולם בפריים)
X.L.S.  -   -  EXTREME LONG SHOTצילום של דמות מרחוק או צילום נוף רחב.
L.S. –    - LONG SHOT צילום דמות כאשר גבולות הפריים תוחמים את גופה. יוצר ריחוק.
M.L.S. – -  MEDIUM LONG SHOT  (אמריקן שוט) צילום דמות מהברכיים עד הראש.
- M.S. MEDIUM SHOT -  צילום דמות מהמתנים עד הראש. מעניק נייטרליות לדמות.
M.C.U. –  MEDIUM CLOSE UP -  צילום דמות מהחזה עד הראש.
C.U. –    CLOSE UP - תקריב, לדוגמא: צילום ראש . מעצים רגש.
X.C.U. –  EXTREME CLOSE UP -  צילום חלק מהגוף והתמקדות עליו.
F.S. –   FULL SHOT - שוט מלא של חפץ. 
T.S. – TWO SHOT - צילום של שני אנשים. בד"כ מצרפים את גודל הפריים כגון: T.C.U.
G.S. – GROUP SHOT -  צילום שלושה אנשים ויותר.
 

זוויות צילום  (נקבעות על פי מיקום המצלמה):

Low Angle – זווית נמוכה – צילום בו המצלמה מוצבת מתחת לאובייקט המצולם. 
Eye Level – צילום מגובה העין – צילום בו המצלמה מוצבת בגובה האובייקט המצולם. 
High Angle - זווית גבוהה – צילום בו המצלמה ממוקמת מעל לאובייקט המצולם.
Oblique Angle - זווית עקומה – צילום בו המצלמה משופעת על צידה הימני או השמאלי.
Birds eye view - זווית ממעוף הציפור – צילום בו המצלמה ניצבת º90 מעל האובייקט.
עדשה רחבה -  עדשה הנותנת תחושת רוחב וניתן לצלם בה תמונה רחבה בד"כ משמשת ל L.S..
עדשה צרה – עדשה הנותנת תחושה צרה וניתן לצלם בה תמונה מצומצמת בד"כ משמשת ל C.U..
 

תנועות מצלמה :

 חצובה – מתקן אשר עליו מרכיבים את החצובה כדי שתהיה יציבה.
Pan (Right/Left)  - תנועת המצלמה הנייחת, הנעה על צירה האופקי. גוף המצלמה נע לכיוון ימין או שמאל, וכך נוצר
אפקט של סריקה אופקית.
Swish/whip Pan – תנועת הפאן המהיר. גורם ל"מריחת" האובייקט הויזואלי המצולם. 
Tilt (Down/up)  - תנועת המצלמה הנייחת, הנעה על צירה האנכי. גוף המצלמה נע מעלה ומטה.  תנועה זו יוצרת אפקט
של סריקה אנכית.
Dolly (in-out-right-left) –הנעת המצלמה על מנשא עם גלגלים, באופן חופשי על פני הקרקע. שימוש נפוץ בדולי פנימה
אל תוך עומק הפריים לעומת דולי אחורה בה המצלמה נעה אחורה וחושפת פרטים נוספים. יתכן גם דולי מעגלי, וייצוב התנועה
על ידי שימוש במסילות.
Steady cam  -  מצלמה הנישאת ע"י הצלם, ומיוצבת על ידי מערכת של ג'ירוסקופים. האפקט דומה לדולי, אך אינו מחייב
שימוש במסילה.
תנועתCrane  - תנועה שבמהלכה מוצבת המצלמה מעל לקרקע והיא מונעת באוויר – למעלה – למטה, פנימה-החוצה,
לצדדים -  בדרך כלל באמצעות מנוף. 
Hand-Held Camera – ,תנועת מצלמה בה מפעיל המצלמה נושא אותה, באמצעות החזקתה ביד, על הכתף או בכל דרך
אחרת. לקבלת תמונה יציבה ניתן להשתמש ב steady cam.
 Zoom in/out- תנועת עדשה, היכולה לקרב ולהגדיל אובייקט וההפך מבלי להניע את המצלמה.
 

•  

Three Point Lighting, תאורת שלוש הנקודות: מערך מקורות-תאורה, שגורם להארת הסצינה באופן אופטימלי.
האור מגיח משלושה כיוונים:
ממקור אור עיקרי, חזיתי בהיר (Key Light), ממקור אור המאזן (Fill Light) ומאחורי האובייקט המצולם (Backlighting):  
 Key Light אור עיקרי: במערכת תאורת שלוש הנקודות האור הממוקד, החזק והבהיר ביותר, המכוון כלפי פנים חלל הסצינה. 
Fill Light אור מילוי: במערכת תאורת שלוש הנקודות, תאורה ממקור בהיר פחות מה-Key Light המשלימה את האזורים
אליהם הוא לא הגיע. מרככת את הצללים בסצינה.
Backlighting אור אחורי: במערכת תאורת שלוש הנקודות, תאורה שמקורה מאחורי האובייקט המצולם ומעט מעליו.
מדגישה בדרך-כלל את קווי המתאר של הדמות, מונעת צללים חזקים ונותנת תחושת עומק לתמונה.
תאורה טבעית /אור מצוי: האור הטבעי הנמצא באתר הצילומים.
תאורה מלאה : תאורה היוצרת ניגוד מזערי בין אזורי אור וחושך של השוט, ומעט מאוד צללים.
                 תאורה נגודית : תאורה אשר יוצרת ניגוד חריף בין אזורים מוארים וחשוכים בשוט,
                 עם צללים עמוקים ורבים.
                 תאורה עמומה/כהה כאשר הסצנה מתרחשת בחשכה כמעט מוחלטת, ליצירת מתח,
                 פער ידיעות או אפקט דרמתי.
                Filter : מסנן אור המושם לפני המצלמה או גוף התאורה כדי לשלוט באיכויות האור והצבע.
                  ג'לטין -  נייר העשוי מג'לטין בצבעים שונים המשלימים לפנס את הצבע.  
                  מרככים -  נייר מיוחד על הפנס הגורם לאור להיות מרוכך יותר.
 

•  

קומפוזיציה: האופן בו מאורגנים בפריים אלמנטים (מרכיבים) חזותיים כמו חפצים, קווים, צורות, טקסטורות וצבעים ודמויות.

מיזאנסצינה - Mise en scene - העמדה של כל מה שקיים בסצינה\, ארגון התנועות והמרכיבים החזותיים במרחב של הפריים. 

עומק שדה: התחום במרחב המצולם, שבו נמצאים האלמנטים בפוקוס חד.

Deep Focus: צילום בעומק שדה רב, הגורם לכך שאלמנטים שניצבים במרחקים שונים מהמצלמה יופיעו בתמונה בפוקוס חד. 
Over lap: הנחת אובייקט שיסתיר חלקית אובייקט אחר ליצירת תחושת עומק.
 
חזית (FOREGROUND) – קדמת הפריים, החלק הקרוב של הפריים. היחס בינו לבין הרקע יוצר הרגשה של עומק.
רקע BACKGROUND) ) – אחורי הפריים, החלק המרוחק של הפריים.
 פריים סגור: כאשר אובייקטים תוחמים את הפריים מכל קצותיו.  מיועד בעיקר לשם יצירת הרגשה קלאוסטרופובית.
 פריים פתוח: כאשר ישנם צדדים לא תחומים בפריים (שמיים וכד').

פס הקול:

 
Diegetic Sound: סאונד (מוסיקה, דיבור או אפקט קולי) שמקורו מתוך עולם הסרט. לדמויות אפשרות לשמוע את הסאונד.
Non-Diegetic Sound (Extra Diegetic Sound): סאונד שמקורו מחוץ לעולם הבדיוני של הסרט. לדוג': מוסיקת אווירה,
קריינות. 
Voice-Over: קריינות שהמקור שלה אינו מוצג על המסך. במקרים בהם נראה הסובייקט הדובר הסאונד שייך לזמן שונה
מזה המוצג. 
Synchronous Sound: סאונד שמתואם מבחינת הקצב עם התנועה המוצגת באופן ויזואלי. 
Asynchronous Sound – סאונד שאינו מתואם מבחינת הקצב עם התנועה המוצגת באופן ויזואלי. 
Room tone –  סאונד אשר מוקלט בחלל המצולם ותפקידו לשמש רקע אחיד ו/או למלא חללי סאונד בשלב עריכת הסאונד.
נהוג לקחת רום טון במשך דקה כשכל הצוות בדממה.
Wild  –  לקיחת סאונד מבלי לצלם אותו במקביל. המטרה של ה- WILD היא דוגמת סאונד שיתווסף בעריכה של הסצנה.
Folly –  רעשים ואפקטים המוקלטים בתנאי אולפן ומתווספים לפס הקול בעריכת הסאונד.
בום: מוט ארוך שמיקרופון ההקלטה ממוקם בקצהו ונע עם השחקנים המדברים מבלי להראות בתמונה. מאפשר הקלטה
        ישירה Direct sound.
Mixing ערבול: התהליך בו מערבבים יחד את מרכיבי הקול שהוקלטו בערוצים השונים.

 
סוגי מעברים בין שוטים:
Cut: מעבר מיידי בין שני שוטים.  מדובר במעבר הכי פשוט בין שני שוטים.
Cut-In: מעבר מיידי מצילום מרוחק למבט קרוב יותר על חלק מאותו המרחב.
Dissolve: מעבר בין שני שוטים, שבמהלכו האימאז' (מה שנראה על המסך) הראשון נעלם בהדרגה בזמן שהאימאז' השני
מופיע בהדרגה.
Superimposition: הרגע שבו מתערבבים שני האימאז'ים על המסך נקרא.
Fade-In: מסך חשוך שמתבהר בהדרגה עם הופעת השוט.
Fade-Out: השוט מוחשך בהדרגה עד שהמסך הופך שחור.
 

סוגי עריכה :

עריכה קלאסית /אנליטית (המשכית):  עריכה התומכת בפעולה נרטיבית (עלילתית) ברורה והמשכית (שאינה נקטעת). 
היא מבוססת על תיאום יחסי מרחב וזמן בין השוטים – בניגוד לשבירה שלהם. מפרקת את הסצינה מהכלל לפרט –
מלונג שוט לפרטים.
עריכת סינטית /מונטאז': מעבר מהיר בין שוטים תוך התחלפות קיצונית בין זוויות ומרחקים. שימוש במוסיקה קצבית ושלם
אידיאולוגי אותו הצופה אמור להרכיב. במידה והשלם אינו חורג מתוך קווי העלילה המדובר במונטאז' סיפורי.
 חיבור של שוטים ממקומות שונים או מזמנים שונים וחיבורם באופן היוצר כרונולוגיה חדשה.
עריכה צולבת: עריכה שבה מופיעים לסירוגין שוטים השייכים לשני קווי-פעולה או יותר, ומתרחשים במקומות שונים,
בדרך-כלל בו-זמנית.
חומר גלם – כל החומר המצולם.
Out – חומר הגלם אשר לא נכלל בסרט ונותר "בחוץ".
חומר גלם – rushes מכלול החומר שצולם בכל ימי הצילומים, כפי שהוא מסודר על הקלטות.
                ג'אמפ קאט - חיתוך קופצני. מעבר פתאומי בין שני שוטים. נגרם בד"כ מעריכה של שוטים
                 שלא שמרו על 45 מעלות מרחק או שעברו את קו ה- 180 הדמיוני.
                המשכיות CONTINUITY – הרצף ההגיוני והוויזואלי בחיבור (בעריכת) הסרט. על המשכיות
               יש להקפיד בזמן הצילומים (למשל באיזו שורה בדיאלוג הייתה הסיגריה מעושנת עד לאמצעה, 
                האם כוס הקפה הייתה ריקה בשוט הקודם וכו') ובזמן העריכה (אם בשוט הקודם מי היה מימין
                ומי משמאל על יחס זה להישמר גם בחיתוך לשוט הבא).
קשר של צורה – כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא של צורה,
(לדוגמא גלגל מכנית וגלגל העין).
קשר של נושא – כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא על פי הנושא,
(לדוגמא מדברים על דמות מסויימת והיא מופיעה בשוט הבא)
קשר של תנועה – כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא לפי התנועה בפריים, תואם או הפוך.
עריכה אסוציאטיבית: עריכה בה מתארגנים השוטים על פי תודעת הדמות בסרט. ההצמדות לתודעה הסובייקטיבית מאפשר
נזילות רב ה בהרכבת פרטים ויזואליים "שרירותיים".
 Match On Action חיתוך בתנועה: קאט המשכי המחבר שני שוטים המצולמים מנקודות מבט שונות ומציגים את אותה
התנועה באותו הרגע.  החיבור גורם לתנועה להיראות כאילו היא נמשכת ללא הפרעה.
Shot/Reverse Shot: שני שוטים או יותר, המחוברים יחדיו, ומציגים לסירוגין דמויות, שעל-פי רוב מנהלות שיחה. 
º180  System: על-פי הגישה ההמשכית לעריכה, על המצלמה להישאר בצד אחד של ציר הפעולה, על-מנת להבטיח עקביות
של יחסים מרחביים של שמאל-ימין בין האובייקטים בשוטים השונים.
Eye-Line Match: קאט המציית לעיקרון ציר הפעולה, ובו שוט המציג דמות המביטה בכיוון מסוים מלווה בשוט המציג מרחב
סמוך המכיל את מה שהדמות ראתה. 
Point Of View Shot (POV Shot): שוט המצולם כאשר המצלמה מוצבת בקירוב (פחות או יותר) במקום בו נמצאות העיניים
של השחקנ/ית ומציג את מה שרואה השחקן.
 
 
התסריט, הסיפור והנראטיב הקולנועי
נארטיב - אירועים הקשורים זה בזה, ויוצרים את מרקם דרמטי של סיפור קולנועי .
האופן בו מסופר הסיפור. יש סגנונות רבים לנרציה: יש נרטיב כרונולוגי, נרטיב אפי, נרטיב בסגנון פוסטמודרני וכו'.
דיאגזיס Diegesis –  העולם הבדיוני בו מתרחש הסיפור.  מכלול האירועים והאלמנטים שניתן להניח לגביהם, שהם נגישים
עבור הדמויות שבעולם הסרט.
סיפור (פאבולה) –מכלול הארועים אותם אנו רואים או שומעים בסרט בצירוף כל האירועים ואת נתוני הרקע שאת קיומם אנחנו מניחים או מסיקים. סך האירועים מאורגן על פי הסדר הכרונולוגי שלהם. 
עלילה(סוז'ט) –מכלול האירועים המוצגים ישירות לצופה, כולל יחסיהם הסיבתיים, הסדר הכרונולוגי שלהם, אורכם, תדירותם (במקרה שאותו האירוע חוזר יותר מפעם אחת בעלילה) ומיקומם המרחבי.  ובנוסף:  חומר חוץ דיאגטי המוצג על המסך. 
 
מבנה  התסריט :
אקספוזיציה – תחילת הסרט, אשר בו נחשפים - דמויות , קונפליקט, מקום, חלל וזמן קולנועי.
אירוע מחולל - מקרה אשר משנה את הכללים שנוצרו באכספוזיציה ויוצר מתח ומצב מסובך
                    שייפתר רק  בסוף הסרט.
 הסתבכות – החל מנקודת המפנה מתחילה העלילה להסתבך עד לשיאה שהוא שיא הסרט.
 נקודת מפנה ראשונה-  לאחר תחילת ההסתבכות באה נקודת המפנה הראשונה מסבכת את המצב יותר  וגורמת לעלייה
                                 במתח ולמכשול חדש לגיבור.
נקודת מפנה שנייה –  מספקת עוד עליית מתח ומכשול קשה יותר ואתגרי יותר לגיבור.
                              נקודת המפנה השנייה מקדמת אותנו לקראת השיא שבו יהיה העימות הגדול.
 נקודת שיא – שיאה של ההסתבכות הרגע הדרמטי ביותר בסרט, המותח ביותר – השיא.
                   השיא -  זהו העימות  הגורלי של הגיבור שלאחריו בא הפתרון לבעיה  וההסתבכות מגיעה לסופה.
 התרה – הרגע לפני החשכת המסך והופעת הכתוביות.
 מונולוג -  טקסט הנאמר ע"י דמות אחת כטקסט רצוף מבלי לקבל תגובה טקסטואלית.
 דיאלוג – חילופי דברים בין דמויות שונות. מכיוון שקונפליקט בנוי שני צדדים הדיאלוג בנוי כמו משחק פינג פונג בין שני גורמים
              (שתי דמויות ויותר).
Flashback- שינוי בסדר העלילתי, בו העלילה נעה לאחור (בזמן) ומציגה אירועים שהתרחשו מוקדם מאלה שכבר הוצגו. 

 
הדמות הקולנועית
                 דמויות - הנפשות הפועלות במהלך סרט ומניעות את העלילה. לעיתים מבוסס על
אדם אמיתי (דמות ריאליסטית) ולעיתים המצאה של הכותב (דמות בדיונית). 
                 דמות עגולה -  דמות בעלת אופי רחב המתבטא במהלך הסרט. רב גוניות באה לידי
ביטוי במספר סצנות ובטווח של תגובות המאפשר שבירת סטיגמות או מוסכמות.
                 דמות שטוחה –  דמות המבוססת לרב על סטיגמות או מוסכמות. חד גונית אינה נראית
                 ריאליסטית ומשרתת את העלילה ברגע מסוים.
קונפליקט – עימות דרמטי הנובע מרצונות מנוגדים של שתי דמויות או יותר. בבסיס כל עלילה ישנה בעיה המעמתת שני גורמים
זה מול זה ומביא את המתח ההסתבכות לשיא ולפתרון.
פרוטגוניסט - הגיבור –  הדמות העוברת את השינוי במהלך הסרט. הקונפליקט שלו מוביל את הסרט ופתרונו מביא לסיום הסרט לאחר שהוא עובר שינוי רגשי.
אנטגוניסט – הדמות שגורמת לקונפליקט מול הפרוטגוניסט (הגיבור). בניית הדמות כיריב (למען עימות מעניין – כדאי שיהיה יריב  ראוי מול הגיבור)
ליהוק – תהליך בחירת השחקנים לסרט. בתהליך מותאמים השחקנים לדמויות, התהליך נערך על ידי מלהקת ובמאי.
רצון - מוטיבציה - MOTIVATION - שאיפה או מטרה של הגיבור אותה הוא מנסה להשיג במהלך הסרט. נהוגה חלוקה לרצון
גלוי רצון סמוי. למשל: בסרט מת לחיות הרצון הגלוי של הגיבור הוא להרוג את הטרוריסטים ולשחרר את בני הערובה ואילו הרצון הסמוי הוא להחזיר את גרושתו לידיו.
מכשול, מעצור – הדבר המונע מן הגיבור לממש את רצונו. כמו ברצון מכשול יכול להיות גלוי וסמוי. המכשול יכול להיות פנימי 
וחיצוני אדם או חפץ.
פעולה דרמטית – פעולה שמביאה או מביעה את הרצון של הדמות את המכשול שלפניה ואת הרגש שמרגישה הדמות באותו רגע.
 
עיצוב אומנותי (רשות)
לוקיישן – אתר הצילומים של הסצנה המצולמת. (פנים או חוץ)
סט – החלל הספציפי שבו מתקיימים הצילומים.
אולפן – אתר צילומים מקצועי שניתן להתאימו לכל צילום (כמעט), באמצעות תפאורה
ארט – עיצוב אומנותי של הסרט על כל חלקיו.
פרופס – אביזרים, חפצים הנמצאים על הסט ומצטלמים, אביזרים הם חלק מדרישות התסריט ומדרישות במאי והמעצב
האומנותי על מנת להעשיר ולעצב דמות.
איקונוגראפיה - דימויים חזותיים (חפצים, דמויות, תלבושות), שצברו מטען תרבותי וסמלי, החורג מהיצירה הספציפית
שבמסגרתה הם מוצגים.
ארט דיירקטור – מנהל מחלקת התפאורה. אחראי על העיצוב החזותי של הסרט החל
מהתפאורה וכלה בלבוש ואיפור.
    
סגנונות איפור:
טבעי – איפור של גברים בדרך כלל, שעל עורם יש מייק אפ ותו לא.
עדין – איפור של נשים שעל עורן מייק אפ, ליפסטיק וצלליות עדינות מאוד.
חיוור – כאשר האיפור של הפנים לבן מאוד באופן קיצוני כדי להראות מחלה.
גס – איפור מוגזם כמו ליפסטיק אדום בוהק וסומק חזק עם צלליות ואייליינר
בצבעים חזקים.
מוגזם – איפור קיצוני של ליצן לדוגמה המראה אדם בתחפושת או לא שפוי.
​
סגנון לבוש –
הבגדים הנבחרים להיות תלבושת הדמות משקפים את הסטיגמה או הסטריאוטיפ שאנו רוצים להשליך על הדמות. הצופה הרואה
את התלבושת של הדמות משייך לו תכונות אופי או מעמד.
איבזור– אביזר הנוסף ללבוש השחקן. תכשיטים,משקפיים,כובעים,נעליים,תיקים וכולי...
מעצב/ת תלבושות  – האדם האחראי על עיצוב התלבושות, הוא יוצר סקיצות מצוירות ולעיתים תופר בעצמו את התלבושות,
או מפקח על הכנתן. עומד בקשר עם ארט דיירקטור כדי שהתלבושות יתאימו לתפאורה.    
מלביש/ה  – האדם המלביש את השחקנים על הסט.
 
תהליך הפקה (רשות)
שלבי הפקה:

pre-production – שלבי ההפקה שלפני הצילומים, הכנת כל הדרוש לשלב הצילומים: צוות, שחקנים, ציוד, לוקיישנים, תאורה, תלבושות, מזון, אישורים מיוחדים ועוד
Production – שלב הצילומים, שלב בו הסרט מצולם.
post-production – שלב שלאחר הצילומים הכולל בעקר : עריכה, שווק, הפצה.
Breakdown- תכנית עבודה מלאה לפי ימי צלום. "סדין" הכולל את כל הפרטים לכל יום צילום:לוקשיין, צוות שחקנים ציוד, תפאורה ואביזרים הסעות ועוד... 

צוות הפקה ראשי:
תסריטאי – כותב התסריט.
במאי –האחראי האומנותי לסרט, אחראי על כל המראה ואופי הסרט לפני הצילומים, אחראי בעקר על הצילום והשחקנים
בזמן הצילומים ועל עבודה עם העורך לאחר הצילומים.
מפיק –האחראי הארגוני והניהולי לכל המתרחש לפני ,תוך כדי ואחרי הצילומים, תפקידו לדאוג לכך שלכל אנשי הצוות יהיו
תנאים אופטימליים בכל שלב ושלב ולדאוג לרווחתם, בהסעות מזון וכו.
צלם – לפני הצילומים תפקידו הוא בעקר הכנת תסריט צילומים עם הבמאי ותיאום צילומים עם המפיק.מי שאחראי על צילום הסרט ואחראי על צוות הצילום והתאורה,

תאורן – 

האחראי על התאורה של הסרט הצבת פנסים וכו על פי דרישות הבמאי המועברות לו דרך הצלם בדרך כלל.
אחראי על צוות התאורה וכפוף לצלם הראשי.

ארט דיירקטור – אחראי על כמה מחלקות בהפקת  הסרט : תפאורה, אביזרים, תלבושות, איפור. הוא מנהל את כל הצוותים
הללו בתיאום עם דרישות הבמאי. אחראי לצבעוניות, אווירה סגנון של התפאורה על פי דרישות הבמאי. אדם בעל תכונות
אומנויות והפקתיות.
עורך – אחראי על עריכת הסרט בתיאום עם הבמאי בצד האומנותי ועם המפיק בצד ארגוני – לוז ,תיאום עם מעצב פסקול וכו .
 
מצלמה ראשונה
המצלמה הראשונה הומצאה ע"י האחים נומייר בשנת 1885.  האחים נומייר בונים קופסת צילום לסרט.. והיא משמשת בהתחלה כמצלמה במעגל סגור לתיעוד סרט תיעודי.  תומס אדיסון ממציא החשמל ממציא בהמשך את המסרטה הקולנועית.

תפאורן
קוסם אשר בונה תפאורה לפי ספרו של ז'ול ורן – מסע את הירח. בשנת 1895 תפאורה אשר נמשכת למעלה מ-30 שנים.
 
בית הקלונוע
בית הקולנוע הראשון נבנה בארצות הברית בשנת 1910 (לשחורים לא היתה כניסה)..
בתקופה זו מתחילות להתפתח סוגות מרכזיות של הקולנוע:

• קומדיה- סרטי צ'רלי צ'פלין
• מערבון- הזאנר הזה כמה שהיה אז נפוץ היום הוא לא קיים כלל והפסיקו לחלוטין לייצר סרטי מערבונים. זהו הזאנר
• היחידי שידוע שהוא נכחד מבלי לדגעת את פשר הסיבה. "אף פעם לא מוחקים זאנר,..
• פשע- סרטי מאפייה, סרטי גנגסטרים, סרטי שוטרים, 1915 החל הפשע המאורגן אל קאפונה וחבר מרעיו.
• מלחמה- סרטי המלחמה למכביר השקעות עתק .. להאדרת כוחה של ארצות הברית.
• טרגדיה- מלחמת וייטנאם
• מדע בדיוני- איטי חבר מכוכב אחר, צלחמת הכוכבים ,, השימוש באמצעים ויזואליים עתידניים אשר עסקו בין היתר
• בביקורת על החברה האמריקאית. מטרופוליס 1938 רחפנים 1938 הסרט בלאנד ראנד  של הבימאי רנדלי סקוט ..
• מיוזיקל – פנטום האופרה,
• מחזמר- המשמעות היא בתוכן העלילתי .
• משפחה – צליל המוזיקה
• אימה – סרטי היצ'קוקו
• מלודרמה – לוקחים פיסת חיים ומקצינים אותה עד כדי שאנו מזדהים עם הסצנה באופן רגשי אך בצורה עקומה..
• המלודרמה מקבלת תפנית שהופכת לביקורת על הממשל האמריקאי.

 
 הצפיה היום
הנוער של היום אינו מסוגל לצפות בכל סוגי הסרטים, כיום אין סרטים שיכולים לתת את האפשרות לנוער לשבת ולראות..
הנוער של היום אינו בעד סרטים אשר נעים לאט,, הכל נמדד בכמות ולא באיכות.. ומה שתופס את הנוער כיום אלו הם סרטי
האלימות אשר מכילים קטעי סקס רבים.

כמות סרטים בשנה
בכל שנה מייצרים מעל 25000 סרטים בכל העולם המדינות המובילות ביצור סרטים הם מצרים והודו והוליווד רק במקום
השלישי..
 
בימאי הסרטים
בארצות הברית הבימאי הכי מוערך בקולנוע מיום היווסדו זהו הבימאי ג'ון יוסטון, בימאי זה פעל ללא הפסק משנת 1950-1980
30 שנה ברציפות  ללא הפוגה וביים מעל 1,000 סרטים..
הבימאי המוערך הבא הנו הבימאי אלפרד היצ'קוק אשר ביים את כל סרטי המתח בתקופה שגם כן ארכה מעל 30 שנה.
הסרטים: פסיכו, פרנזי, מרני, חלון אחורי, האיש שידע יותר מדי, ועוד..
הבימאי אשר אחז בגרונם של הצעירים הוא מיודענו טרנטינו בסרטיו היוצאי דופן .
הבימאי רנדלי סקוט בסרט המדע הבדיוני בלאנד ראנד הסרט נעשה כדי להמחיש את הטכנולגיה העתידנית.. צעירים רבים
אינם יכולים לצפות בסרט משעמם זה. כמו כן אינם מסוגלים לצפות בסרטיו האיטיים של פליני. כיום פשוט אין סרטים איכותיים
שבהם ניתן לצפות.
לכל דבר בסרט יש תאריך תפוגה כמו למשל הבימאי טרנטינו לאחר נשואיו לבת של צביקה פיק הפסיק לאלתר את העיסוק
בבימוי.
 
מסכי הקולנע העתידנים
החידושים בנושא הקולנוע יהיו על ידי יצירת מסכי קולנוע ענקיים עם סאונד ענק אשר כוללים כל מיני שינויים פסיכדליים. הקולנוע יהיה יותר מרווח ויאפשר צפייה בו זמנית בארבעה סרטים שונים, 4 מסכי קולנע על כל אחד מ-4 הקירות והצופה יכול לבחור תמורת תשלום אחד באיזה סרט ברצונו לצפות ע"י הנעת הכסא למסך המתאים , בעצם בקולנוע שכזה אין רמקולים וכל צופה מתחבר לאוזניות של הסרט שבו בחר לצפות.
 
הקולנוע באמריקה
1910- בארצות הברית מתחוללת מהפיכה של ממש: החל מ1910-1960 האולפנים הם שקבעו את המדיניות לתעשיית הסרטים:

• לוס אנגלס הפכה לעיר הסרטים של הוליווד.
• צ'ארלי צאפלין מנהל את יונייטד ארטיסט .
• גריפיט– חברה ענקית שמייצרת מאות סרטים בשנה.
• האחים מאייר – MGM  סרטים איכותיים במיוחד.

גריפיט נחשב לאבי הבימאים האמריקאיים- עושה סרט על המלחמה בין הצפון לדרום-חלף עם הרוח – אשר נחשב עד עצם
היום הזה לאחד מהסרטים האיכותיים שנעשו מאז ומעולם). גרפיט ממציא את שיטת הקלוז אפ – ובמיוחד הצילום המפורסם של הסעודה האחרונה של ישו (סרט גזעני כנגד היהודים – הנוצרים טוענים כי היהודים הם אשר רצחו את ישו). 
1910- שפת הקולנוע של העריכה המונטג' .. תור הזהב, שיטת האולפנים – השחקנים והצוות הטכני הם העובדים של האולפן.
אז לא היו שחקניות ברמה גבוהה ושחקנית אשר עברה את מיטתו של המפיק היא אשר לבסוף התקבלה להשתתף בסרט.
 
הקולנוע הגרמני
כל הבימאים התסריטאים והמפיקים .. כולם למדו מהקולנוע הגרמני, בתקופה הנאצית נושא זה היה חשוב להיטלר להאדרת
שמה של גרמניה והושקעו סכומים אדירים בנושא זה בגרמניה הנאצית עניין הבימוי העריכה הסאונד הצילום התפאורה היוו את  האומנות אשר גרמה לאנשים לעשות דברים רעים בזכות האומנות. 
 
גיסרת הבימאי
כאשר משתמשים במונח זה הכוונה היא, שלעתים הבימאים אינם אהבו את התוצר הסופי של הסרט כפי שהוכן ע"י מפיק הסרט ויוצרים בעצמם גירסה חדשה מתוקנת אשר נקראת גירסת הבימאי. 
 
הקולנוע הישראלי
הקולנוע הישראלי נמצא ברגרסיה (אך אין ספק שתוך מספר שנים נקבל את פרס האוסקר)  וזאת לאור הדעיכה אשר הולכת
וגוברת בנושא זה בעולם.
 
הנשיקה הראשונה בקולנוע
הנשיקה הראשונה בקולנוע התרחשה רק 30 שנה אחרי המצאת הקולנוע.
1967- כושי מנשק לבנה
1977- כושי שוכב עם לבנה
1940- עירום בקולנוע-  תחילת המצאת קלטות הוידאו לסרטי סקס , ויש האומרים כי האינטרנט נולד כדי לספק סרטי סקס
לכל דורש.

סוגה
1926- סוגה חדשה- המיוזיקל, מחזות הזמר, מתחילים להביא תזמורות גדולות לתוך בית הקולנוע.
 
מחזות זמר
   מחזמר קלאסי – יש לו כללים הכל מצולם באולפן הנושאים הם בוררגניםרוקדים את החיים למרות הבעיות
ותמיד הסוף הוא טוב.  
 
תקופת הפוסט מודרני
כאן אני נמצאים כבר בתקופה יותר מתקדמת הן מבחינת האיכות הקולנועית, הבימוי, המוזיקה, ההפקה
1968- הפקת מחזות זמר כגון צליל המוזיקה, קברט של ליזנ מינלי ..
1962-1981 תחילת תקופת מחזות הפוסט מודרני באומנות 
 

•  

התנועה הכי חשובה של המאה ה-20 ,  הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון מגמות פילוסופיות  חברתיות ותרבותיות רחבות שהחלו בשנות ה-60 של המאה ה-20 . בבסיס התפיסה הפוסטמודרנית ישנה ביקורת על התקופה המודרנית,
על ערכיה ועל המודרניזם.
הפוסטמודרניזם קורא תיגר על האידאולוגיות הגדולות שאפיינו את תחילת המאה ה-20 במקום "סיפור העל" שאפיין את התקופה המודרנית לפיו האנושות כולה מתקדמת אל עתיד טוב יותר, מציע הפוסטמודרניזם מבט חלופי של נרטיבים, סיפורים אישיים,
שנקודת מבטםסובייקטיבית^[2]. הרעיונות הפוסטמודרניים ספגו התנגדויות באקדמיה ובשיח הציבורי, אך מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 זוכה הרעיון הפוסטמודרני להכרה הולכת וגוברת, בעיקר באקדמיה.
 

•  

הסיפר - הדרך שבה אתה מספר את הסיפור לדמות יש את הנרטיב.  בקולנוע- מי קובע את הסיפור? מי קובע את הנרטיב?
הסיפור- זהו התסריט של מכלול העלילה כל הסיפור במלואו. ולעומתו הנרטיב    - זהו הקו עלילתי.  הנרטיב (הסיפר) זוהי ההשתקפות של הסיפור.
 

•  

שיקוף ישיר או הפוך של מדע האומנות.
 

•  

    האם השיעתוק טוב יותר מהמקור?
    טרנטינו הבימאי  - ידע לשעתק את כל הסרטים שלו למצב של הגעה למקור.
נקח גם את האחים כהן – רוב העבודה שלהם היא שיעתוק שהיא טובה יותר מהמקור.  
 
מחזות זמר
רוב מחזות הזמר נתמכים על המוזיקה הקלאסית , ומעניין שכל כותבי מחזות הזמר בוגרי מוזיקה קלאסית .
 
פוליטיק קורקט
איך לכבד האחד את הצד של השני.
 

•  

    העדפה שלנו לחפצים והפיכת החפצים למשמעותיים. זהו קשר ריגשי אשר מעורר בך הזדהות .
    הפיכת החפץ למוצר.
 
אינטרסובייקטיביות
   המטופל והמטפל עוברים תהליך משותף. (הפסיכולוג לא צריך לומר לך מה לעשות.. אלא אך ורק לשאול
   את השאלות הנכונות. הכוונה לשאלות פנימיות ולא חיצוניות.)....
 
מחזות זמר בולטים

1. צלילי המוזיקה
2. פאנטום האופרה
3. עלובי החיים
4. סיפור הפרברים
5. שיער
6. גריז
7. מאמא מיה

 
עבודת גמר בתולדות הקולנוע- השוואה בין שלושה מחזות זמר
לצורך ביצוע ההשוואה בין מחזות הזמר, בחרתי ב-שלושה מחזות זמר משלוש תקופות שונות:  
 

1. סיפור הפרברים- קלאסי משנת 1957  
2. פאנטום האופרה –מודרני  משנת 1986
3. צלילי המוזיקה –פוסט מודרני משנת

 
המחזמר- פאנטום האופרה
פנטום האופרה 
הוא מחזמר מצליח ביותר שעלה לראשונה לאקרנים ב־1986  ורץ עד היום. המחזמר מבוסס על הרומן הגותי "פנטום האופרה" מאת גסטון לרו, העוסק באהבתו הנכזבת של גאון מוזיקלי והנדסאי מעוות לזמרת אופרה צעירה, יפה ותמימה.  באופרה גרנייה בפריז של המאה ה-19. הוא הולחן בידי  המלחין הקלאסי אנדרו לויד וברואת מילות השירים נכתבו בידי צ'ארלס הארט וריצ'רד סטילגו. המוזיקה של ובר משלבת בין מספר סגנונות: מוזיקה גותית המתבססת על קלידים דומיננטיים ובייחוד עוגב, לצד ליווי קצבי של מוזיקת רוק. מוזיקה קלאסית ואופרה קלה, כאשר יש שילוב של קטעי כינורות,  כלי נשיפה ושירה אופראית.

הפקת המחזמר
המחזמר הופק בידי קמרון מקינטוש והחברה לתיאטרון שימושי. , אנדרו לויד ובר.
בהפקה המקורית כיכבו מייקל קרופורד בתפקיד -הפנטום, שרה ברייטמן בתפקיד -כריסטין, וסטיב ברטון בתפקיד - ראול.
"פנטום האופרה" הוא המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים: רווחיו מוערכים בלמעלה מ-6 מיליארד דולר והוא רץ ומוקרן ברציפות למעלה מ-30 שנה (זהו שיא עבור מחזמר). שיר הנושא של המחזמר "The Phantom of the Opera" זכה לפופולריות רבה ומספר רב של עיבודים וגרסאות כיסוי כולל בסגנונות מטאל.
 
כתיבת האופרה (התסריט)
המלחין:  אנדרו לויד ובר
 
כתיבת מילות השירים
צ'ארלס הארט, וריצ'רד סטילגו
מבוסס על רומן האימה הגותי "פאנטום האופרה" מאת הסופר הצרפתי גסטון לרו.
 
הדמויות באופרה
כריסטין דאי, ראול הוויקונט דה שאני, פאנטום האופרה, מאדם ז'ירי, קרלוטה, מנהל האופרה, מנצח האופרה, ועוד..
 
מוזיקה
אנדרו לויד ובר Andrew Lloyd Webber; ב  1948 באנגליה הוא אחד מגדולי מפיקי ומלחיני מחזות הזמר בעולם.
זכה בפרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב, שלושה פרסי גראמי ושבעה פרסי טוני.
בין מחזות הזמר שהפיק והלחין:   יוסף וכתונת הפסים המשגעת, ישו כוכב עליון,  אוויטה , קאטס (Cats)  וכמובן המחזמר המצליח בכל הזמנים-פנטום האופרה. בנוסף הלחין כמה יצירות ידועות, כמו היצירה הקלאסית למקהלה ותזמורת הרקוויאם  משנת. 1985.
היה נשוי לשרה ברייטמן, שגילמה את כריסטין במחזמר פנטום האופרה. הצ'לן ג'וליאן לויד ובר הוא אחיו הצעיר. אביהם היה ויליאם לויד ובר, נגן עוגב, מלחין ומנהל הקולג' המלכותי למוזיקה.

מקום ותקופת ההתרחשות 
בית האופרה גרנייה בפריז. מספר חודשים במהלך שנת  1881
מדינה
בריטניה
סוגה ושפה
מחזמר, אנגלית 
הצגת בכורה
לונדון, וסט אנד משנת 1986 ועד היום ברציפות
ניו יורק, ברודווי משנת 1988 ועד היום ברציפות
פרסים
זוכה 3 פרסי אוליבייה בהם המחזמר הטוב ביותר
זוכה 7 פרסי טוני בהם המחזמר הטוב ביותר
עלילת המחזמר
עלילת המחזמר היא עיבוד לעלילת ספרו של גסטון לרו "פנטום האופרה" עם מספר שינויים בעלילה, עקב מגבלות ואילוצים
שונים (במה, ליהוק, זמן הצגה מוגבל וכו').
 

פרולוג

המחזמר עצמו נפתח במכירה פומבית, המתרחשת זמן רב אחרי התרחשות האירועים, בה ראול דה־שאניי הזקן קונה 
תיבת נגינה ועליה פסל של קוף עבור אהובתו, כריסטין. את התיבה בנה אריק, הוא פנטום האופרה, והמוזיקה שהיא
ניגנה הקסימה את כריסטין. במכירה מוכרים גם את הנברשת שהפיל הפנטום וכאשר מרימים אותה אל מקומה בראש
תקרת בית האופרה, יש פלאשבק לעבר ואז מתחיל סיפור המחזה.

מערכה ראשונה

פנטום האופרה וכריסטין דאה מבצעים את שיר הנושא "The Phantom of the Opera" בהפקה ארגנטינאית של המחזמר.
האופרה נמכרת לזוג מנהלים חדשים, מר אנדרה ומר פירמין. הללו מגיעים יחד עם הוויקונט ראול דה־שאניי, פטרון האופרה,
כדי לעמוד על טיבה של הרכישה. הם מגיעים בדיוק בזמן חזרה לאופרה "חניבעל". הדיווה לה־קרלוטה שרה את האריה
המרכזית אך מפסיקה באמצע בעקבות "תאונה" שלה, על פי השמועות הרצות בקרב העובדים, אחראי "פנטום האופרה",
 רוח רפאיםמסתורית הרודפת את המקום ומענישה באכזריות את אלה המפרים את דברה. קרלוטה מפסיקה את השיר בזעם,
ואחת מהרקדניות (מג ז'ירי) מציעה את כריסטין דאה, רקדנית בינונית אך זמרת מוכשרת, כמחליפה לקרלוטה. כריסטין,
שקיבלה שיעורי שירה מ"מלאך המוזיקה", קול מסתורי בחדרה, כובשת את לב כולם ובהופעת הבכורה שלה באופרה הופכת
לכוכבת בזירת האופרה שלפריז. אחרי ההופעה נכנס לחדרה הוויקונט ראול דה־שאניי, חבר ילדות שלה שהתאהב בה בעקבות הביצוע המרגש של האריה. כריסטין מוקסמת מחיזוריו אך מתחמקת מהצעתו לצאת איתה מפני שהיא מחכה לשיעור מהמלאך
שלה. הפנטום, שמקנא במחזר הצעיר, מחליט לקחת את כריסטין למאורתו המסתורית ושם לכבוש את ליבה בעזרת המוזיקה 
כובשת הלב שהלחין. בזמן שמנהלי האופרה וראול מודאגים מהיעלמותה של כריסטין וממכתבי איומים שונים שמגיעים אליהם מ"פנטום האופרה", כריסטין נכבשת בקסמי המוזיקה של הפנטום, אך מגלה את הסוד הנורא שהוא מסתיר מתחת למסכה –
פנים מפלצתיות ומעוותות. הפנטום נתקף בהתקף זעם ואומר לכריסטין שעכשיו לעולם לא תוכל להיות חופשיה, אך נרגע ומחזיר
את כריסטין לבית האופרה אחרי שהשביע אותה להיות נאמנה לו ולחזור מרצונה. אחרי שכריסטין חוזרת מגלה הפנטום
שהמנהלים התעלמו מתביעתו וליהקו את קרלוטה לתפקיד הראשי באופרה "איל מוטו" ואילו את כריסטין ליהקו לתפקיד אילם.
בליל הבכורה של "איל מוטו", מפריע הפנטום באמצע האופרה תוך גערות תוכחה במנהלים שהמרו את פיו ולא שמרו לו את תא
מספר 5 כפי שציווה עליהם והטחת עלבונות בקרלוטה. כאשר קרלוטה קוראת לכריסטין קרפדה, הפנטום אומר לה שהיא
הקרפדה וכשהיא מתחילה לשיר יוצאים לה קרקורים מהפה. המנהלים ההמומים מכריזים על הפסקה ובלית ברירה מודיעים
שכריסטין תחליף את קרלוטה בתפקיד הראשי. עובד הבמה ז'וזף בוקה, מבחין בפנטום ומנסה ללכוד אותו, אך הפנטום תולה 
אותו למוות בפלצור הפונג'אבי ומניח לו ליפול אל עבר הבמה. הדבר גורם למהומה רבתי באולם, אותה מנצלת כריסטין כדי
לברוח עם ראול אל הגג, מקום בו היא חושבת שהם יהיו בטוחים מעייני הפנטום. שם היא מספרת לו על זהותו האמיתית של
פנטום האופרה ועל מפלצתיותו המתבטאת בפני מפלצת ורצחנות חסרת־היסוס. ראול מנצל את חולשתה וכובש את ליבה
והשניים מחליטים לברוח מהפנטום. הפנטום מגלה זאת, וברוב זעם מפיל את הנברשת הגדולה, שמתרסקת על הרצפה.
 

מערכה שנייה

המערכה השנייה נפתחת כחצי שנה לאחר אסון הנברשת. בתקופה זו הפנטום לא תקף וכל צוות האופרה בטוחים שניצלו
מהרוח הנקמנית. המערכה עצמה נפתחת בנשף מסכות לרגל השנה החדשה, בו כריסטין וראול מתארסים בסתר. במהלך
הנשף מופיע הפנטום, מחופש למוות האדום, הפנטום מכריז בפני המנהלים כי כתב אופרה בשם "ניצחונו של דון חואן" ונותן
הוראות מדוקדקות כיצד לבצעה. הפנטום דורש, כמובן, שכריסטין תלוהק לתפקיד הראשי. אחרי פרשה בה הפנטום מנסה לכבוש
את לבה של כריסטין בבית הקברות של אביה, על ידי התחזות למלאך המוזיקה ששלח אביה (כריסטין ניצלת ברגע האחרון בידי
ראול, והיא מצידה מונעת מראול להתעמת עם הפנטום ולמות), מחליטים ראול והמנהלים להציב את כריסטין כפתיון לפנטום ואז
לחסל אותו באמצעותצלף. כריסטין מסכימה להשתתף בתוכנית באי־רצון. מאדאם ז'ירי מספרת לראול מהו מוצאו של הפנטום
(בסרט בגרסה האחרונה 2004, מאדאם ז'ירי אינה מספרת את כל סיפורו אלא מספרת ממפגשה איתו בכלוב שבו כלאו אותו הצוענים ולאחר המופע רצח אריק את אחד הצוענים וברח עם מאדאם ז'ירי למרתפי האופרה ושם חי את שארית חייו).
בערב הבכורה של האופרה, בקטע בו הגיבור צריך להופיע מחופש, רוצח הפנטום את הזמר הראשי אובלדו פיאנג'י ולוקח את
מקומו. הוא שר עם כריסטין דואט רומנטי מרגש ואז היא מסירה את הברדס שבו הפנטום לבוש ומתגלה שהוא הפנטום ולא
פיאנג'י. הפנטום מנצל את המהומה הנוצרת וחוטף את כריסטין לפני שהצלף מספיק לעשות דבר. הפנטום לוקח את כריסטין
למאורתו התת-קרקעית. מאדאם ז'ירי, הכוריאוגרפית של האופרה מראה לראול את הדרך למאורה של הפנטום. באותו זמן
צוות האופרה והקהל מנסים למצוא את המאורה כדי ללכוד את הפנטום.

הסיום

במאורת הפנטום, מנהלים הפנטום וכריסטין ויכוח נוקב, בו רגשותיה של כריסטין כלפי הפנטום נעים בין כעס, שנאה ורחמים.
כאשר כריסטין תוקפת אותו באומרה:

"פַּרצוּפְךָ הַמַּחֲרִיד לֹא מְטִיל (עוֹד) עָלַי אימה  זוֹהי נִשְמַתךָ שבאמת פגומה."

space

"Your haunted face \ holds no horror for me now  It's in your soul where the true distortion lies."

הפנטום נחלץ מהמשבר הרגשי באמצעות מציאת קורבן: ראול שבדיוק בא להציל אותה. הפנטום לוכד את ראול (באמצעות הפלצור הפונג'אבי) ומציב בפני כריסטין אולטימטום: להינשא לו ולחיות איתו לנצח, או שהוא יהרוג את ראול. כריסטין מתלבטת ולבסוף מחליטה להציל את ראול ולחיות עם הפנטום. כריסטין מגייסת את רחמיה כלפי הפנטום ומנסה לגלות כלפיו רוך, חמלה
וחיבה כמיטב יכולתה על מנת לחדור אל לבו. היא שרה לו:

"איש הצללים המסכן, בחושך רק סבל למד.  אוכיח לך, חי שמיים, שאינך לבד."

space

"Pitiful creature of darkness, what kind of life have you known.  God, give me courage to show you: you are not alone."

ואז מנשקת אותו נשיקה ארוכה. הנשיקה שוברת את לבו של הפנטום והוא פורץ בבכי. כאשר הם שומעים את ההמון שמגיע ללכוד
את הפנטום, הוא מחליט לוותר לכריסטין ולתת לה לחיות עם מי שהיא באמת אוהבת. הוא אומר לכריסטין ולראול לשכוח אותו ולברוח. כאשר ההמון בא ללכוד אותו הוא נעלם ואחת הרקדניות (מג ז'ירי) מציגה בפניהם את המסיכה כראייה כביכול למותו.
 
הדמויות במחזמר

אודות הדמות	שם הדמות באנגלית	שם הדמות בעברית
מהנדס וגאון מוזיקלי מעוות, בעל פנים מכוערות שחי במרתפי האופרה ורודף אותה בדמות רוח רפאים שמענישה בחבלה ו"תאונות" את מי שלא סר למרותה. הפנטום מתאהב בכריסטין דאי ומנסה לפתותה באמצעות המוזיקה שלו. התפקיד הגברי הראשי.	The Phantom of the Opera	פנטום האופרה
זמרת אופרה צעירה, יפה ותמימה שהחלה כרקדנית בלהקת הבלט והופכת לכוכבת בעקבות שיעורי זמרה ופיתוח קול מ"מלאך המוזיקה". התפקיד הנשי הראשי.	Christine Daaé	כריסטין דאי
אחד מפטרוני האופרה וחבר ילדות של כריסטין, איש אצולה צעיר ויפה תואר. הוא וכריסטין מתאהבים למגינת ליבו של הפנטום.	Vicomte Raoul de Chagny	ראול הוויקונט דה שאני
הכוריאוגרפית ומנהלת להקת הבלט של האופרה, בפועל משמשת גם כמתווכת ואשת אמונו של הפנטום.	Madame Giry	מאדאם ז'ירי
בתה של מאדאם ז'ירי וחברתה הטובה של כריסטין, רקדנית בלט אף היא.	Meg Giry	מג ז'ירי
הזמרת הראשית של האופרה, פרימה דונה, בעלת גינוני דיווה ואגו מנופח.	Carlotta	הדיווה לה קרלוטה
מנהלי האופרה החדשים	Andrey & firmin	אנדרה ופירמין
הזמר הראשי של האופרה ובן זוגה של קרלוטה.	Ubaldo Piangi	אובלדו פיאנג'י
פועל במה הקורא תיגר על הפנטום ונהרג על ידו.	Jozef Boka	ז'וזף בוקה

 
הבדלים בין המחזמר לספר
מלבד הבדלי העלילה הברורים, יש כמה שינויים מהותיים בין הספר של לרו לבין המחזמר של ובר:
 
דמותו של הפאנטום
בספר, פניו של הפנטום מעוותים לגמרי, והוא מזכיר שלד חולני. במחזמר, רק חצי מפניו מעוות, והוא נפוח, חלק ממוחו חשוף 
 ושתי עיניו בצבעים שונים. על אף שבספר הפנטום נוטה לעטות את המסיכה רק במקרים הדורשים זאת, במחזמר הפנטום
עוטה אותה כל הזמן ואף נעזר בפאה.
בספר, הפנטום ידוע בשמו, אריק, וזה השם אשר משתמשים בו כדי לתארו. לעומת זאת, במחזמר הוא מכונה "הפנטום"
מהתחלתו ועד סופו.
 
הדמויות המופיעות
·     בניגוד לספר, בו ראול הוא הגיבור, עלילת המחזמר עוקבת אחרי כריסטין.
·     מנהלי בית האופרה - אנדרה מונשרמיין ופירמין רישאר, קרויים במחזמר אנדרה ופירמין, לעומת הספר בו הם קרויים
האדונים מונשרמיין ורישאר.
·     דמותו של "הפרסי" - דמות מפתח בעלילת הספר, אינה מופיעה כלל בעלילת המחזמר.
·     מאדאם ז'ירי, הסדרנית, הפכה להיות במחזמר מנהלת הכוריאוגרפיה, ומג ז'ירי, שהוקצה לה תפקיד קטן בספר המקורי,
הפכה להיות חברתה הטובה של כריסטין ואחת הדמויות הראשיות.
הבדלים עיקריים בעלילה
בניגוד לספר, שבה אמנם הפנטום גומר את "דון חואן המנצח", אך לא מעלה אותה, והאופרה המועלית היא האופרה "פאוסט", במחזמר הפנטום דורש להעלות את האופרה, ולתת לכריסטין את התפקיד הראשי. השיר שבו נחטפת כריסטין הוא דואט בין
כריסטין לבין הזמר הראשי, ובמצב זה - הפנטום.
הפלת הנברשת, אחד מרגעי השיא של המחזמר והספר כאחד, מתרחשת בספר לאחר שהפנטום גורם לקרלוטה לקרקר -
הוא קורא "בשירתה היא עוד תפיל את הנברשת!" והנברשת מתרסקת. במחזמר, אף על פי שקיימת סצנה דומה (אם כי
הנברשת מתנדנדת במקום ליפול), הנברשת נופלת לאחר שהפנטום מגלה על אהבתה של כריסטין לראול, ובייאושו מרסק
את הנברשת.
שירי המחזמר- מערכה I

מס'	שם השיר בעברית	שם השיר באנגלית	הערות
1	הפתיחה	‏Overture‏	תזמורת סולו
2	חשוב עליי	‏Think Of Me‏	כריסטין
3	מלאך המוזיקה	‏Angel of Music‏	כריסטין, פנטום, מגי
4	פנטום האופרה	‏The Phantom of the Opera‏	דואט בין הפנטום לכריסטין
5	נעימת הלילה	‏Music of The Night‏	פנטום
6	אני זוכרת / מוזר יותר מאשר חלמת	‏I remember / Stranger Than You Dreamt It‏
7	מכתבים ופתקים	‏Notes I‏	כולם למעט כריסטין
8	פרימה דונה	‏Prima Donna‏	ההנהלה, ראול, קרלוטה, מג ומאדאם ז'ירי
9	טיפש קטן, הוא מצחיק אותי	‏Poor Fool He Makes Me Laugh‏	מקהלה, פיאנג'י, קרלוטה
10	כל שאבקש	‏All I Ask of You‏	דואט בין כריסטין לראול
11	הפלת הנברשת (כל שאבקש רפריזה)	‏All I ask of you (Reprise)	הפנטום

 
שירי המחזמר- מערכה II

מס'	שם השיר בעברית	שם השיר באנגלית	הערות
1	נשף מסכות	‏Masquerade‏	הלהקה, הנהלה, ראול, כריסטין, מאדאם ז'ירי ומג
2	למה כה שקטים	‏Why So Silent‏	הפנטום
3	מכתבים ופתקים	‏Notes II‏	כולם
4	מעוות בכל צורה	‏Twisted Every Way‏	כריסטין, ראול
5	רוצה שתהיה כאן איכשהו שוב	‏Wishing You Were Somehow Here Again‏	כריסטין
6	ילדה תועה	‏Wanderning Child‏	הפנטום, כריסטין וראול
7	נקודת האל־חזור	‏Point of No Return‏	הפנטום, כריסטין
8	שוב נרד / רדפו אחרי הרוצח הזה	‏Down Once More \ Track Down This Murderer‏	פנטום, כריסטין, ראול והלהקה
9	סיום	‏Finale‏

 
 
 הצלחה והישגים
 
המחזמר זכה להצלחה עצומה וחסרת תקדים. עשרות הפקות של הפנטום הועלו ברחבי העולם והפנטום עדיין ממלא
אולמות בלונדון ובברודוויי.
המחזמר הועלה לראשונה ב־9 באוקטובר 1986 בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון (Her Majesty's Theatre) ורץ שם עד היום,
דבר ההופך אותו למחזמר שרץ הכי הרבה זמן אי פעם: למעלה מ־33 שנה שבה המחזמר מופיע ללא הפסקה.
ב־9 בינואר 2006, בהצגה ה־7486 שלו, שבר "פנטום האופרה" את השיא של הריצה הארוכה ביותר בברודוויי, בו
החזיק המחזמר Cats (גם הוא של אנדרו לויד ובר). ב-2012 חגג את הופעתו ה-10,000 והיה המחזמר הראשון אי-פעם
שעשה זאת.

המחזמר זכה בפרסים הבאים:

• פרס טוני למחזמר הטוב ביותר
• פרס טוני לשחקן הראשי הטוב ביותר (מייקל קרופורד, הפנטום
• פרס טוני לשחקנית האורחת הטובה ביותר ג'ודי קיי, קרלוטה
• פרס טוני לבימוי -הל פרינס
• פרס טוני לתפאורה, תאורה ותלבושות

המחזמר מחזיק בשיאים הבאים:

• המחזמר הרווחי ביותר אי פעם.
• "המאורע הבידורי הרווחי ביותר אי פעם", כאשר הכנסותיו מוערכות בלמעלה מ-5.6 מיליארד דולרים. רק "מלך האריות מחזמר" משתווה לו.

·        המחזמר שרץ ברציפות הכי הרבה זמן, למעלה מ-30 שנה.
 
 
תפאורה ואפקטים
במחזה ישנה תפאורה מורכבת שכוללת אפקטים מיוחדים.
אפקט מרכזי בתפאורה הוא הנברשת, המועלית בתחילת ההופעה אל תקרת האולם ו"מתרסקת" בסוף המערכה הראשונה. הנברשת מורכבת מ-48 נורות ושוקלת כמעט 700 ק"ג. היא נופלת בעזרת ארבעה כבלים, שניים מאחורי הקלעים ושניים
בתקרת האולם, העוזרים לנברשת להתייצב בזמן הנפילה. הנפילה כולה אורכת בין 7 ל-8 שניות. אפקט נפילת הנברשת נחשב
לאחד האפקטים המרשימים והאהודים ביותר בברודוויי.
 
 
אנשי צוות ושחקנים בולטים
את המחזמר כתב והלחין אנדרו לויד ובר. את הליברית ומילות השירים כתבו ריצ'רד סטילגו וצ'ארלס הארט. את הגרסה
המקורית בווסט אנד בלונדון ביים הל פרינס. את המחזמר הפיקו ובר, קמרון מקינטוש ו-Really Useful Group. המחזמר
עלה לראשונה בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון ב-1986 ורץ שם עד היום (נכון ל-2019).
בהפקה המקורית בווסט אנד בלונדון את הפנטום גילם מייקל קרופורד, את כריסטין גילמה שרה ברייטמן, את ראול גילם 
סטיב ברטון ואת קרלוטה גילמה ג'ודי קיי. קרופורד זכה על תפקידו כפנטום בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר. עבור שרה
ברייטמן, שהתפקיד של כריסטין נכתב במיוחד עבורה, היווה התפקיד פריצת דרך שהפך אותה לכוכבת בינלאומית ונחשב
עד היום לתפקידה הידוע והטוב ביותר.
 
המחזמר בקולנוע
בשנת 2004 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "פנטום האופרה"- עיבוד קולנועי מוזיקלי לגרסת המחזמר של אנדרו לויד ובר 
בבימויו של ג'ואל שומאכר ובכיכובם של ג'רארד באטלר ואמי רוסום.