בפגישה הקודמת נחשפנו למושג מחמושת, זוהי מערכת אשר מכילה 5 קוים אופקיים מקבילים וכו.. ובכן מה אומרים לנו אותם 5 קוים? כלום.. אך אנו יכולים לומר כי כעת יש ברשותנו 5 קוים ו-4 בינות ...
היות ואנו עוסקים במוזיקה ניתן לומר, כי כל קו או בינה במחמושת מזהה גובה של תדר מסויים.. (צליל מסויים) כל קו או בינה גבוה יותר מזה שמתחתיו מבחינת גובה תדר הצליל. ובכל זאת איך נדע מהו גובהו של כל צליל במחמושת?
ובכן, על מנת למקם במחמושת את גבהי הצלילים השונים ,הומצאה השיטה המכונה "מפתח מוזיקלי".
מפתח מוזיקלי- Clefהוא סימן גראפי מוזיקלי בינלאומי הנרשם בתחילת ה-מחמושת (החמשה) לציון גובה הצלילים הרשומים בה.
המפתח הוא אשר קובע למעשה את גובה הצליל הרשום ע"ג ה-מחמושת. והוא נקודת ייחוס הכרחית שבלעדיה אין אפשרות לקרוא את התוים; ללא סימן המפתח, הייצוג הגראפי של התו הוא חסר משמעות, ולא ניתן לדעת לאיזה ערך אקוסטי הוא מתייחס.
המפתח הנו למעשה סימן של צליל מסוים בפני עצמו (ניתן למקמו בכל אחד מחמשת קווי ה-מחמושת).
בהתאם לגובה צליל זה נקבעים גובה ושמות הצלילים האחרים ב-מָחְמוֹשֶת. יש לציין כי המפתח קבוע לכל אורך היצירה אלא אם צוין אחרת ע"י מלחין היצירה בתוך היצירה.
כאשר המפתח משתנה, יופיע המפתח החדש במקומו ב-מחמושת הבאה ויישאר בתוקף עד לשינוי הבא. שינוי המפתח מביא לשינוי מיקומו של גובה הצליל ושינוי מיקומם של סימני ה-דיאז או ה-במול על קווי המחמושת. ולכן היה צורך בהמצאתם של סוגי מפתחות שונים אשר עצם מיקומו של כל אחד מהם ע"ג המחמושת קובע למעשה את גובה הצליל:
מפתח סול לצורך הצגת קו הצליל סול, (מנעד גבוה). מפתח פה לצורך הצגת קו הצליל פה, (מנעד נמוך). מפתח דולצורך הצגת קו הצליל דו, (מנעד בינוני).
היות וניתן למעשה למקם את כל אחד משלוש סוגי המפתחות על כל אחד מחמשת הקוים, הרי שבשיטה זו כוסו למעשה כל האפשרויות של סימון גובהם של כל 7 הצלילים.
