תקופת ה-Baroque - 1600-1750 .. ה-בארוק הוא הסגנון האמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-18. הבארוק היווה המשך לסגנון המנייריזם שקדם לו והתאפיין בריאליזם רב משופע ברגשיות,דינמיות ופאר. מקורו של המונח בארוק הגיע כנראה מהמילה הפורטוגזיתBaroco, שמשמעותה "פנינה בעלת צורה חריגה", ואשר שימשה את מבקרי האמנות של תחילת המאה ה-18 לתאר דבר לא מושלם, כיוון שאמנות המאה ה-17 נחשבה לאמנות אנטי קלאסית ביחס לרנסאנס. אולם מאמצע המאה ה-19 הופסקה הביקורת על הסגנון המצועצע. המונח בארוק השתרש כתיאור של תקופה היסטורית שלמה, הכוללת מלבד הסגנון האמנותי, גם סגנון מוזיקלי אופייני, וכן סגנון ספרות ומדע.הופעת סגנון הבארוק קשורה גם לשינויים דתיים חברתיים ופוליטים של התקופה:שינוי דתי- תחילת הקונטרה-רפורמציה: בתחילת 1517 קמה בגרמניה תנועת רפורמציה שטענה נגד הכנסייה ורצתה לטהר אותה. כתגובת נגד לאור נטישת הכנסיה הקתולית על ידי מאמינים רבים קמה תנועת הקונטרה-רפורמציה. לפי גישה זו כדי להחזיר את המאמינים יש לפאר ולהאדיר את הכנסיות באירופה. לכן נעשה בכנסיות שימוש בזהבשיש ושאר חומרים יקרים כדי לרגש את המאמינים לתת תחושה של אור אלוהי. באצמעות האמנות נמשכו המאמינים לחזור לכנסיה - האדם הפשוט נדהם מהגודל הפאר והכוח הרב של הכנסיה. שינוי חברתי - מאפיין אשר תרם רבות לביסוס הסגנון הנו התחזקותו הכלכלית של מעמד הביניים באירופה ויצירת שכבה חברתית אשר תומכת באמנים ומעודדת יצירה פרטית. בתקופת הבארוק נמנים יוהאן סבסטיאן באך, גאורג פרידריך הנדל וגיאורג פיליפ טלמן.ניתן להבחין בין תתי-סגנונות שונים של בארוק:בארוק איטלקי- באיטליה המרכז החשוב ביותר של הבארוק נמצא ברומא - שם יושב האפיפיור. האפיפיור רצה להפוך את רומא לעיר המפוארת והחשובה בעולם, כדי למשוך את ההמון חזרה אל הדת הקתולית. לכן, הוא הזמין אמנים רבים מכל הסוגים: אדריכלים כדי לבנות כנסיות מפוארות, וכן ציירים ופסלים רבים כדי לקשט אותן. בארוק צרפתי- לעומת הבארוק האיטלקי שבפטרונות האפיפיור, הבארוק הצרפתי הוא בחסות המלך. המרכז שלו נמצא בשני ארמונות: אחד בפריז והשני בוורסאי. בארוק זה מאופיין בהרבה מאוד אלמנטים קישוטיים הרבה זהב ועומס אמנותי.
תקופת הבארוק בתחום המוזיקה -המונח "מוזיקת בארוק" לכאורה מתאר את המוזיקה שהולחנה בתקופת הבארוק, אך למעשה היא מכסה גם תקופה מאוחרת יותר. בהערכה גסה ניתן לאמר כי התקופה המדוברת היא בין השנים 1600 ל-1750. מוזיקת הבארוק מאופיינת בשימוש נרחב בפוליפוניה, הרמוניה וקונטרפונקט. מלחינים בולטים בתקופת הבארוק:יוהאן סבסטיאן באך. גאורג פרידריך הנדל. ואנטוניו ויואלדי. אחד ההיסטוריונים הגדולים של המאה הקודמת, הצרפתי ז'ול מִישֶׁלֶה (1874-1798)הגדיר את הרנסנס כתגלית האדם ותגלית העולם...
תקופת הבארוק המוקדם תקופת הבארוק מחולקת כאמור ל-3 תקופות שונות: הבארוק המוקדם, הבארוק התיכון והבארוק המאוחר..(בארוק בצרפתית מוזר- מונח שאול מן האדריכלות ומן האמנות החזותית של המאה ה-17). הבארוק המוקדם מתחיל בסוף המאה ה-16 תחילת המאה ה-17..תקופה זו מתאפיינת מהבחינה המוזיקלית . הסגנון המוזיקלי הנו סגנון מקושט מבריק מחפש את היופי ואת השלמות.. הסגנון מקדיש במיוחד את המילה.. בתקופה זו המילה היא "גברת" והמוזיקה היא משרתת את אותה-"גברת"... המוזיקה יותר חשובה מהתוכן בשני אלמנטים : אלמנט הפאר וההדר האצילי והמלכותי המרומם לעומת אלמנט אפסות האדם וההכנעה הדתית אישית מול הקדושה. מהבחינה המוזיקלית לא רואים בתקופה זו התפרצויות מוזיקליות אך ישנם מעברים חריפים.. מהבחינה ההרמונית הולכת ומתבססת השיטה הטונאלית (מתבססת על הסולם המז'ורי והמינורי) אשר באה ותופסת את מקומה של השיטה המודלית ..(מתבססת על 7 המודוסים העתיקים).. שיטה זו של כתיבה בהרמוניה הינה חדשנית ודורשת בסיס תאורטי מאד מפותח אשר הולך ומתפתח בתקופה זו. .בתקופת הבארוק המוזיקה הינה מאד הרמונית ( זה לא אומר שכל 4 הקולות שרים בעת ובעונה אחת) אך ההרמוניה נוכחת כל הזמן ביצירה...
השיטה ההרמונית שהיתה נהוגה בתקופה זו הינה בעלת שני קוים: הקו העליון הנו הסופרן והקו השני הנו קו הבס קוים בעלי אופי מלודי ובתווך תפקידים הרמוניים לא חשובים במיוחד.. במרוצת הזמן מתפתח אלמנט חדש חשוב ה- Basso continvo מדובר בתפקיד לשני מבצעים (בדרך כלל כלים מוזיקליים) כלי אחד הרמוני (עוגב) והשני מלודי (צ'לו)... שני הכלים מנגנים יחדיו כל אחד את התוים המלודים או ההרמונים בהתאמה.. (התוים לקו המלודי כתובים בסימני התוים הידועים אך ללא תיבות ובסימן המפתח דו ולעומתה המלודיה כתובה בסימני הספרות כפי שאנו מכירים כיום את האקורדים: בסיס 5/3 סקסט אקורד 6/3 וקוורט סקסט אקורד 6/4 וכו.. ( ניתן לראות סימנים אלו ביצירה Credo של ויולאדי בפרק ה-קרוציפיקסוס..). ניתן לומר כי תקופת הבארוק החלה עם הופעת ה- Basso continvo ..
בתקופה זו כבר הפסיקו לכתוב מוזיקת אקפלה והחלה תקופה חדשה שבה נכתבת מוזיקה לכלים ללא הכתבה של טקסט זה או אחר (עד תקופה זו למלחין היה טקסט מוגדר כגון: המיסה, סטאבט מאטר, סלווה רגינה ועליו היה אמור לכתוב את הלחן).. כעת בתקופת הבארוק המוקדם החלה שיטה הלחנה שונה לחלוטין שבה כותבים יצירות לכלים מוזיקליים כגון יצירה לעוגב לצ'לו וכו.. המוזיקה נכתבת בתוכניות לוגיות דבר אשר מתפתח ל "צורה מוזיקלית".. כגון הסקוונצה- (תבנית מוזיקלית רתמית אשר חוזרת על עצמה בשינוי טונלי)... או רעיון הכתיבה בצורת ה- A-B-A או בצורת D. c המורה על חזרה למבנה A-B-A וכו.. בתקופה זו כבר החלו אף לכתוב קונצ'רטו לכלי מוזיקלי ( יצירה לכלי סולו לתזמורת שמלווה אותו וכדומה..). לכתוב מוזיקה בצורת ה-
Fuga מוזיקה ל-Trio Sonata ואפילו יצירה לשלושה קוים מוזיקליים שונים לאותו כלי מוזיקלי. בתקופה זו החלו אף לכתוב את ה- Cantata - ( קנטטה מהמילה קנטרה לשיר באיטלקית ) זוהי יצירה קולית בעלת מספר פרקים: פרקי מקהלה פרקי סולנים ופרקי תזמורת.. מדובר בחיבור קולי לטקסט הלקוח מכל מקום אפשרי (נהוג היה לחשוב כי הקנטטה מקורה בטקסט דתי אך לא כך הדבר).. ומכאן ואילך מתפתח עניין השירה ה-Solo (בל נשכח כי שירת סולנים היתה אסורה בתקופת הרנסנס).. השירה הסולנית מכילה שלוש צורות שירה : האחת- ארייה מלודית מליסמטית (הארייה- הינה שיר סלוני בדרך כלל עם ליווי,באופרה בקנטטה ובאורטוריה. חשיבותה העיקרית במוזיקה שלה גם אם זה על חשבון הטקסט ובזאת היא נבדלת מהרציטטיב). השנייה – רציטטיב – דקלום מזומר (באמצעות הצלילים מנסים לחקות את טון הדיבור) והשלישית – Arioso - זוהי צורת שירה אשר נמצאת בין הרציטטיב לבין הארייה... זהו סגנון של רציטטיב זימרתי ורגשני יותר מרציטטיב רגיל. זהו גם קטע כלי קצר בתחילת אריה או בסופה. ההתפתחות המשמעותית המוזיקלית בתקופת הבארוק מתרחשת ברובה באיטליה.. כאן מתחיל השלב שבו המוזיקה עוברת לשלב הלחנה עם קצב ה- Ritmus הופך להיות הדבר המרכזי בתקופת הבארוק .. הריתמוס נלקח מהריקוד (תנועה) מהשירה (פואטיקה) ומהדיבור (רטוריקה)... הרטוריקה מתחילה להוות את אחד הדברים החשובים בתקופת הבארוק מהבחינה המוזיקלית.. כמעט כל מה שאנו מכירים כיום במוזיקה נובע מהרטוריקה (שפת הדיבור המולחנת אשר גם כיום אנו רואים בה שימוש בשפת במוזיקת ה-ראפ).. האזנו ליצירה אשר מתייחסת לתקופה זו.
