צופים יקרים!
דיקציה - זוהי הטכניקה של הבעת המילים בצורה נכונה ויישומם בתוך הצלילים...
הדיקציה הינה אחד הדברים הקשים בשירה ובשירת מקהלה בפרט. על מנת שאדם יוכל לשיר נכון ומדוייק הוא חייב קודם ללמוד את ההגייה הנכונה של המילים בתוך הצלילים כפי שציין זאת המלחין . הגייה זו יכולה להשתנות בין שפה אחת לרעותה ולכל שפה הגייה שונה.
החשיבות המכרעת בשירה נכונה זו ההבעה הנכונה של הטקסט בזמן שירה, אחרת אין טעם כלל בביצוע
היצירה. כאשר מבצעים יצירה בשפה מסויימת יש לשאוף לכך שגם האדם אשר שומע את השפה המושרת
יבין שפה זו, לשיר יצירה בגרמנית בניב סיני או להיפך זה לעג לרש ועדיף להמנע מכך.
במסגרת השירתית נתקל הזמר ביצירות רבות אשר כתובות בשפות שונות כך שאופן ההגייה הנכונה היא
תנאי חשוב ביותר לביצוע היצירה כזמר.
בשיעור זה נתמקד בהגייתם של שלוש שפות: לטינית, איטלקית, גרמנית.
דיקציה במוזיקה
הדיקציה- חשיבותה בעת הגיית המילים בזמן שירה ...אחד הדברים הקשים בשירה זה האופן שבו יש להביע
את המילים בצורה נכונה ויישומם בתוך הצלילים.. הווקאל - הוא אופן ההגייה שבו משתמשים הן לדיבור והן
לשירה. הווקאל הדיבורי שונה מטבעו מהווקאל השירתי. הווקאל הדיבורי מתחיל ומסתיים באותה מילה ..
אך לעומת זאת הווקאל השירתי מחלק את המילה למספר הברות ווקאליות אשר נקבעו ע"י המלחין ביצירה
למילה זו או אחרת. לדוגמא- המילה – "הללויה" נאמרת הללויה. אך בשירה היא יכולה להיות מחולקת
למספר ווקאלים שירתיים: HA LE LU YA או למספר ווקאלים שירתיים : HA LE E LU U U U YA וכדומה.. קיימת חשיבות עצומה של הגיית המילים בצורה נכונה בכל צליל בזמן שירה. . .
הגייה
ברב המקרים המוזיקה פותרת את אופן ההגייה . כל מלחין משתדל בעת כתיבת היצירה לבצע את חלוקת
ההברות על פי ההגייה הנכונה של הטקסט. ההטעמות באות תמיד על הווקאלים, כל החוכמה בשירה זה
להדגיש את העיצור ואת הווקאל. לדוגמא במילה חיים האות יוד הראשונה הינה קונסוננט והאות יוד השנייה
הינה ווקאל. קיימת חשיבות עצומה של הגיית המילה באופן ברור ונקי בזמן שירה ובמיוחד בשירה ליטורגית שברובה נועדה להדגשת המילים הקדושות.
בבואנו לדון בווקאלים אנו מציינים בדרך כלל את החמישה העיקריים:
ווקאלים - A E I O U בסימני ההגייה אלו משתמשים בכל השפות המערביות בכל העולם.
A - פה פתוח לצדדים (כמו פתח בעברית למילה אבא)
E - פה פתוח עד מחציתו (כמו צרה בעברית למילה כלב)
I - פה סגור הלשון נוגעת בחלק התחתון של הפה (כמו חיריק בעברית למילה אמא)
O - פה עגול פתוח, שפתיים קדימה (כמו חולם בעברית למילה עולם)
U - פה עגול סגור, שפתיים קדימה (כמו שורוק בעברית למילה אולם (אולם חתונות).
ווקאל -Vocal
הווקאל הוא אופן ההגייה שבו משתמשים הן לדיבור והן לשירה. הווקאל הדיבורי שונה מטבעו
מהווקאל השירתי. הווקאל הדיבורי מתחיל ומסתיים באותה מילה .. אך לעומת זאת הווקאל השירתי מחלק
את המילה לאותם מספר הברות ווקאלית אשר נקבעו שירתית ביצירה למילה זו או אחרת. לדוגמא- המילה
הללויה יכולה להיות מחולקת למספר ווקאלים שירתיים: HA LE LU YA או למספר ווקאלים שירתיים :
HA LE E LU U U U YA. במילה הללויה אנו רואים שימוש ב-3 ווקאלים A E U .. אך בכל פעם על פי הצורך
המוזיקלי. כמובן שאנו משתמשים בכל פעם בביטוי מילה זו או אחרת במספר מצומצם של ווקאלים מתוך
חמשת הווקאלים ( לא קיימת מילה בשפה המערבית אשר בה קיים שימוש בכל חמשת הווקאלים).
עיצור - Consonant
Consonant- (בעברית – עיצור) הוא מונח בפונטיקה שמתייחס להגייה על חצאי ווקאל , ווקאלים לשוניים
ו- ווקאלים שפתיים: הקונסוננטים קלים יותר להגייה ולהפקה מבחינה טכנית. ניתן לזהותם בשפות השונות
בהתאם לאופן הכתיב. משימת ההגייה הטובה של הקונסוננטים מתמקדת ב: תזמון ובהפקה קולית .
הקונסוננטים מתחלקים ככאלה שסימנם הפונטי אינו מיוחד והוא כסימן אות ב- א-ב ואין בעיה מיוחדת בהגייתם ובקונסוננטים בסיסיים שסימנם הפונטי מיוחד. ובקונסוננטים מצלצלים לעומת קונסוננטים שאינם מצלצלים.
דו תנועה - Diphthong
diphthong (בעברית - דו תנועה) הוא מונח בפונטיקה שמתייחס לרצף של שתי תנועות. דיפתונגים
מתאפיינים בתנועה רציפה של הלשון ממיקום אחד בחלל הפה למיקום אחר, כמו בהברה הראשונה בהגייה
המודרנית של המילה בֵיצָה, שבה הלשון נעה מ-[e] ל-[a] באופן רציף. כאשר בין התנועות מפרידים העיצורים
א' או ע' בכל דיפתונג אחת מהתנועות מוטעמת בעוד שהאחרת אינה מוטעמת. בדיפתונג [ja] שבמילה יָרַד
התנועה השנייה מוטעמת, ואילו בדיפתונג [ai] שבמילה חֲבֵרַי התנועה הראשונה היא המוטעמת.
המשך צפייה מהנה!
<<< חזרה לדף קודם המשך בעמוד הבא >>>
